סיכום קורס הצצה לתרבויות העולם: שיעור 3

שיעור 3

דיברנו על הרצון להכיר להתוודע והבין לעומק תרבויות אחרות, והכרנו את גישת היחסיות התרבותית כדי להכיר תרבות על כל מאפייניה באופן הוליסטי כדי שבשלב הבא נבין מה הפרשנות של סמלים וכיוצא בזה. בשיעור הזה נכיר מרכיבים של תרבויות שונות. נדבר על סמלים.

מהו סמל?

סמל- סימבול, ביטוי מוחשי ניתן לראיה מישוש של תכנים בלתי מוחשיים. הוא לא מה שחשוב אלא איזה משמעות הוא מחיל לגבי משהו אחר. בתמונה האובייקטים מסמלים תחושת אהבה של מישהו אחר. סמל הוא ערוץ של תקשורת שמאפשר להעביר מידע. אמצעי שניתן לתקשר. סמלים עוברים מדור לדור באמצעות תהליך התירבות. לדוגמה בישראל בגני הילדים מחנכים לחגי ישראל, על קירות הגן פלקטים שעוסקים בסמלים של החגים.

לכל סמל יכולה להיות יותר ממשמעות אחת, למשל סמל השמש. תדמיינו אותה בתרבויות שהשמש פוגענית, שם הסמל יהיה שלילי. מאידך בתרבויות בהן השמש נדירה הוא יהווה ברכה וחיובי. את כל הסמלים יש לבחון באותה תרבות שמעניינת אותנו. חשוב לציין שמשמעות הסמל מוענקת בהקשר מסוים: זמן, מקום וסיטואציה. משמעות הסמל מוענקת גם בהקשר מסוים. למשל סמל ההינדי וסמל צלב הקרס זהים ששונים בתכליתם.

סוגי סמלים:

קבוצה 1- בעלי חיים כסמל. בעל החיים כאובייקט והוא לא העיקר, העיקר הוא המשמעות שבעל החיים מייצג באותה תרבות. למשל היונה שמסמלת שלום. או כלב הנלוס המפורסם ביוון שהוא כלב רחוב שמשוטט ברחובות אתונה, ובשנים האחרונות הוא הצטרף למחאות ברחובות יוון. נובח על השוטרים, חושף שיניים. האנרכיסטים הציעו אותו כסמל המאבק. מה זה אומר? בפייסבוק וביוטיוב ניתן לראות שירים, קליפים, ממשיכי דרכו. אם משהו יקרה לו או לצאצאיו זה יעורר סערה גדולה.

עצמים- זר פרחים, שעון החול.

השפה כמערת סמלים- מילה היא סמל. מסמלת משמעות מעבר למילה. השפה נרכשת בילדות ודרך השפה שהיא מערכת של סמלים אנחנו מתקשרים עם אחרים. מה ההשפעות של השפות על תרבויות שונות? יש קשר גם בין שפות שונות, למשל השפה העברית והיוונית, במילה קרטון למשל, שביוונית חרטי.

סמלי דת- אכילת תפוח בדבש. מעבר למעשים סמליים יש סמלי דת. מגן דוד, סער, צלב וכיוצא בזה. 

סמלי סטטוס וזהות- אובייקטים שדרכם אנחנו מזהים את עצמנו. עוזרים גם לאחרים לדעת לסווג אותנו לקבוצות זהו שונות. כמו האדם שיושב על הארלי דוידסון שלו. זה מסמל כוח וגבריות וכיוצא בזה. סיפור היסטורי, מסורת, אחוות גברים ועוד. סטטוס, היכן אנו ממוקמים בחברתנו. סמלים יעזרו לאחרים לדעת את זה. לדוגמה: כתב החרטומים של הרופאים. הוא מסמל סוג של ריחוק. מי שאיננו רופא לא יכול לקרוא אותו. מדובר בכוח, יוקרה, הדרה ועוד. ילדות צריכות לבושות בבגדים ורודים ולשחק בבובות וילדים לבושים בכחול ומשחקים במשאיות. לפי הצבע שמלבישים תינוק ניתן לדעת אם מדובר בבת או בן.

סמלי מפתח KEY SYMBOLS

שרי אורטנר (1941), חקרה את בני השרפה בנפאל. השבט עוזר לרוב לקבוצות מחקר בהגעה לאוורסט בסחיבת חפצים. היא חקרה ושאלה איך ניתן לחקור תרבות מסוימת. היא מנחה לחפש את הסמלים המרכזיים. לאיזה אובייקטים התרבות יש חשיבות רבה. או לא רק אובייקטים מילים שחוזרות על עצמם, או נושאים (טמות), וכך להבין מה הסיפור שאותם בני תרבות מספרים לעצמם על עצמם. צריך לזהות, לתאר ואז להבין משמעות של סמלים.

סמל מתמצת- סמל שמכיל בתוכו הרבה מאוד אינפורמציה תרבותית שהיא מעבר לאותו אובייקט. מייחסים לו חשיבות ומשמעות גדולים. בישראל אפשר לדבר על ספר התנ"ך. כשהוא נוכח אי אפשר להתעלם ממנו. אם הוא נופל צריך להרים אותו, לנשק אותו. משתמשים בטקסי חניכה, יש לו גם היסטוריה מפוארת, אחד הספרים המתורגמים ביותר בעולם, כלומר זה סמל מתמצת גם בעולם. סיפור של גבורה, מלחמה, הישרדות, המשכיות, הקשר בין האדם לאל. מספרים הם סמל מתמצת בתרבות המערבית. סמל יש לו משמעות כמותית, אולם יש לו הרבה משמעויות מעבר לעניין של כמות, ציונים למשל, מה זה אומר? זה מספר שמכיל את המשמעות שמרמזת על היכולות שלנו. קלוריות זו דוגמא להמחשת המשמעות הרבה למשקל, מראה וכיוצא בזה.

תסריט מפתח- סיפור שכולנו מספרים ומכיל בתוכו רמיזות לגבי הדרך הרצויה להתנהגות בתוך תרבות. למשל הוליווד וקומדיות רומנטיות. הנערה והנער מתאהבים וגוברים על בעיות והופכים בסוף לזוג וחיים באושר ואושר. מעוני להצלחה- הנער העני והמהגר מגיע לאמריקה ומתחיל מאפס בניו-יורק, מתקדם שלב שלב ומגיע בסוף לעושר. זה חוזר באין ספור ספרים וספרים.

איך מזהים סמל מפתח?

·         חברי התרבות אומרים של איקס הוא חשוב (איקס הוא הסמל).

·         חברי התרבות מגיבים באופן בצורה שלילית או חיובית משמעותית לאיקס ואינם אדישים אליו.

·         איקס מופיע בהקשרים רבים.

·         יש הרבה פירוט תרבותית של איקס.

·         יש הרבה מגבלות תרבותיות סביב איקס.

למשל ברק אובמה, הנער כהה העור והאסלאמי שהתחיל מאפס, טיפס למעלה והתקדם בפוליטיקה, ועל אף המגבלות השונות, הגבול שהציבו בחיים, הצליח בגדול. סיפור צבע עורו היה חלק בלתי נפרד מסיפור הצלחתו. כל המגבלות שחשבנו שקיימים בחברה האמריקאית הולכות ומתמסמסות.

מתקפת סמלים- פרסומות:

פרסומות קשורות למדיום של הטלוויזיה, הרדיו והאינטרנט. בזמן קצר מעבירים הרבה מסרים כדי לתת משמעויות. סמלים הם לא רק אובייקטים- מלל, שירים, צבעים. פרסומות קוטג' תנובה ומרק עוף של אסם.

קוטג' תנובה- ילדה שמחפשת בית חדש מגיעה לכמה בתים ולבסוף מגיעה לבית האמתי שלה, בשדות, במושב, בית ישראלי וברקע השיר בו הביתה, אימא מחבקת אותה, אביה ובני המשפחה שם, היא אוכלת קוטג'. יש שם עוד אלמנטים מן הארוחה הישראלית. הבית עם רעפים אדומים. מה המשמעויות. הסמל המתמצת הוא הבית הישראלי עם שני ילדים, אבא ואימא.    

בפרסומת של מרק עוף של אוסם- שיר עוסק בחזרה הביתה, יש חיבוק בין האימא לחייל, הוא מצדיע לה. בסוף יש חיבור בין הסמלים. הסמל המתמצת הוא הבית הישראלי, סמלים נוספים הם האימא הישראלי, מרק עוף, הבן החייל, המפגש הרגשי, המרק שמסמל את אימא, סמל ההצדעה, ועוד. בסוף החיבור הסופי בין כל הסמלים מרק בית ואמא לבין מרק עוף של אסם.

הגישה הפרשנית-סמלית:

קליפורד גירץ (1926), אנתרופולוג אמריקאי שביצע עבודת שדה בבאלי שבאינדונזיה, ביאווה שבאינדונזיה ובמרוקו. גר בקרב שבטים קטנים ולמד מקרוב על איך הם מספרים את סיפור התרבות שלהם. הוא פיתח את גישת האדם כהומו סימבוליקוס, טבע האדם הוא להעניק משמעויות לסמלים וגם לייצר משמעויות לסמלים. התרבות כיצירת אמנות וכטקסט. תפקיד האנתרופולוג ששואל למה התכוון המשורר, כיצד הם מבינים ומפרשים את הסמלים שלהם. הוא השתמש בדימוי מורכב, האדם הוא עכביש שתווה את כורי העכביש, יוצר סמלים ומפרש אותם, לכוד בכורי העכביש שהוא עצמו יצר. כורי העכביש כעובדה מוגמרת. האדם שוכח שהוא מלכתחילה יצר את אותם סמלים והופך לשבוי בידיהם.

הענקת משמעות לכיכר בכך ששמים פסל לוחם וטנק. המשמעות היא של לחימה וגבורה. הכיכר הופכת לקדושה- יתנהלו שם טקסים ויציינו אירועים. מהרגע שמקום מסוים יוגדר כקדוש העירייה תשתדל לשמור על המקום, ימנעו מגרפיטי או מילדים שישחקו שם. הכיכר תהפוך מחלק בלתי נפרד מהווי המקום. אם ינסו להעביר את הסמלים למקום אחר זה יעורר רעש. האבסורד הוא שאותה עירייה היא זו שהפכה אותה לקדושה.

יחסיות תרבותית- בגלל שיחסיות תרבותית מדריכה אותנו להכיר את התרבות בעיני עצמה. כאן זה הולך יד ביד שכדי להכיר מקרוב תרבות מסוימת צריך להכיר את הסמלים שלה.

'משחק עמוק' של קליפורד גירץ שטוען שאותו קרב תרנגולים באלינזי ניתן דרכו להכיר באופן מתומצת את כל התרבות הבאלינזית עצמה. משהו בכל הסמלים ובקשרים שלהם מייצגים את כל התרבות הבאלינזית. הוא הגיע לבאלי ושהה שם במשך תקופה ארוכה. בפרק הפשיטה הוא מספר את סיפור הכניסה לשדה. הכוונה היא שבאירועים הראשונים שמתרחשים כאשר החוקרים מגיעים לשדה המחקר. הוא שהה במשך מקום תקופה ארוכה ואף אחד לא התייחס אליו, היה כרוח רפאים. יום אחד הוא ואשתו חזו בקרב תרנגולים. זה טקס אסור בשם החוק אבל חלק מהמסורת במקום. הייתה פשיטה של משטרה וכולם התפזרו לכל עבר, והוא היה יכול בקלות לומר לאותו שוטר ולומר שהוא לא קשור. הוא בחר לרוץ ולברוח איתם וזה אפשר לו להשתלב במקום. לאחר מכן הוא מתאר את קרב התרנגולים ומעניק להם משמעות מתוך התרבות הבאלינזית. התרנגול הוא סמל הגבריות של הבעלים שלו. איך שהתרנגול נראה מרמז על המראה של הבעלים שלו. הוא מטפל בתרנגול ומזדהה באופן מוחלט אתו. המילה תרנגול גם קשורה למאפיינים גבריים. התרנגול גם משמש מטאפורה למשהו חייתי ומסוכן. התרנגול הוא נקודת מפגש לסמל של גבריות ולסמל של חייתיות. מאבק בין החייתיות לגבריות. הקרב קשור לתחושות אנושיות של שנאה אכזריות ואלימות. זירת התרנגולות גם מסמלת מאבק לש יוקרה והיא כמטאפורה למאבק החברתי. המשחק הוא דמיוני ויש לאנשים אפשרות לשחק משחק חברתי דמיוני.

·         הקרב מאפשר סימולציה- משחק של דימויים חברתיים

·         מאפשר לבטא רגשות של שאה פחד ואכזריות- רגשות מודחקים

·         קשור לעניין הגבריות והחייתיות

יש כאן נקודות חיבור מעניינות לתרנגול בתרבות היהודית. טקס תרנגול הכפרות שהמשמעות שלו ביהדות שניתן להטיל על התרנגול את העונש של האדם. כשמסובבים שלוש פעמים מעל ראשו של האדם מתרחש מעבר סמלי של חטאי האדם לתרנגול. בשנים האחרונות עמותות של צער בעלי חיים נאבקות נגד הדבר הזה. יש ויכוח על המשמעות של הסמל ואיך משתמשים בסמל.

פונקציות חברתיות של סמלים:

·         תקשורת- שפה, ושפת גוף. לדוגמא פייסבוק ורשתות חברתיות, שם מעבר לשימוש במילים יש גם איקונים.

·         התלכדות חברתית סביב סמלי מפתח משותפים- למשל האנדרטה שמאפשרת תחושת שייכות לסיפור, אנחנו שייכים לקבוצה מסוימת.

·         סמלים מעוררים לפעולה- מחקרו של לוי שטראוס (1908), אנתרופולוג צרפתי שהתמקד בעיקר באמזונס. הוא מלמד על יעילות של סמלים. באחד המחקרים שלו הוא מתמקד בפעולות של השמאן של שבט הקונה שבפנמה. שאמן הוא איש דת שמייחסים לו קשרים ייחודיים עם כוחות עליונים. הוא עובר הכשרה ותפקידו לקשר בין עולם האדם לעולם הרוחות אליל, מרפא, כוהן דת ועוד. טקס מאגי שכולל לחש ארוך, פסקאות, לחן, מלל, אותו שמאן דובר אותו לנשים עם בעיות במהלך הלידה. היולדת גוברת על הקושי הפיזי בעזרת דמיון המבוסס על סמלים. בשבט הקונה יש את המיתוס, נשמת האם נחטפה בלידה לא מתוקנת, והיא אחראית על יצירת התינוק. הסיפור לוקח את אותה אישה למסע דמיוני בתוך הגוף שלה והם משכנעים את אותה ישות לשחרר את רוח האישה. שם הם פוגשים גם במפלצות שם למעשה הכאבים שלה. בסופו של דבר הרוח משוחררת והאישה גוברת בעצמה על הכאב ומסיימת את הלידה בהצלחה. בעזרת הסמלים נוצרת אווירה חיובית וחזקה פיזית שמאפשרת לאישה ללדת בהצלחה. גם אנחנו עושים דברים דומים, למשל נאומים לפני יציאה למלחמה, או דולה שהיא האישה שעוזרת לנשים בהריון ללדת בעזרת מלל, מנחה אותן ומרגיעה אותן, שימוש במוזיקת טבע, ועוד סמלים שללא מגע בגופה עוזרים לה לדמיין ובסוף ללדת.

אי הבנה של סמל:

·         קשיי שפה ולמידת שפה- אחד הדברים הראשונים שאנתרופולוגים עושים הוא למידת השפה.

·         למידת משמעות הסמלים כילד קטן בתרבות חדשה- בגלל שמדובר בתהליך דומה לילד שעובר את תהליך התירבות.

סיכום:

·         סמל כביטוי מוחשי- ראייה, מישוש, שמיעה

·         משמעות שעוברת מדור לדור

·         האדם מייצר ומפרש וגם לכוד

·         בתרבות חדשה צריך להכיר את סמלי המפתח והמשמעות בעיני ילידי המקום נדע את התרבות לעומקה.

·         הגישה הפרשנית-סמלית

·         סמלים מאפשרים תקשורת, התלכדות ופעולה.