שיעור 11:
תרבות
וסביבה:
ציר טבע ותרבות- תרבות
וחברות על רקע המיקום הגאוגרפי, הקשר עם הסביבה הטבעית, ואיך משתמשות בה כדי לייצר
מוצרים.
אקולוגיה: איקוס
(בית) לוגיה (חקר). האינטראקציה בין האדם והטבע.
תרגיל- שאלה: על מה
אתם חושבים שאתם חושבים על המילה טבע, איך נראה, מה כולל. בד"כ במערב או
הישראלית חושבים על ים שמש או אלמנטים אחרים. תנאים גאוגרפיים, חי וצומח. כך זה
נראה בתודעה שלנו. מה קופץ לראש בהקשר של תרבות, מה כולל, איך נראה. כאן אנחנו
חושבים על בני האדם והתוצרים שלהם. לדוגמה טקסים. טבע מול תרבות רואים שהתשובות
מנוגדות לחלוטין. מה שטבע הוא לא תרבות והיהפך- דיכוטומיה. עוד תרגיל- ציירו
סקלה, בצד טבע ובצד שני תרבות, בחרו צד. איפה אתם ממקמים את עצמכם? מדוע מיקמתם
עצמכם שם? רובנו בד"כ ממקמים בקטגוריה של התרבות. איפה אתם ממקמים את הזאב
כחיית בר? התשובה השגרתית היא שהוא שייך לטבע כי הוא בעל חיים. איפה אתם ממקמים את
הכלבים שהם חיות מחמד? האם בטבע או בקרב התרבות, או באמצע? זה מבלבל.
סטרוקטוראליזם: טרקטר (מבנה) גישה מבנית.
·
הוגה הגישה- קלוד לוי שטראוס, אנת' צרפתי.
·
השפעת תחום הבלשנות וחקר השפה. משם לכך רעיונות ובנה את הגישה. כל
גישה מרכזית באנת' נשענת על תחום ידע שהוא לא אנת'.
·
טענה מרכזית: כל בני האדם באשר הם על אף השונות התרבותית חושבים
במבנים דיכוטומיים בתת מודע שלהם. אנחנו חושבים בצמדים בינריים, למשל רע וטוב, שקר
ואמת, יפה מכוער, טבע תרבות. החשיבה לא בהכרח מודעת, זה אוטומטי.
·
עוד טענה: אם תיקחו
כל תרבות באשר היא ותבודדו גורמים ותורידו טקסים ערכים נורמות, תגיעו לגרעין של
אמת שקשורה בחשיבה דיכוטומית מבנית בינרית.
·
טבע תרבות: עוד אחד
מצמדים בינריים בחשיבה האנושית. כפי שכבר ראינו באנת' של הגוף החברה המערבית מנסה
לשלוט בטבע באמצעים שונים. להשתמש ולביית למען המטרות שלה. החשיבה המערבית היא
היררכית האדם והתרבות מעל הטבע.
·
מה קורה שהטבע פולש לתרבות? ז'וק בבית, נמלים. איך נכנסים למצב
שקטגוריה חודרת לשנייה?
מרי דאגלס- אנת' בריטית (נפטרה2007, בשנים האחרונות אנחנו נפרדים
מגדולי האנת'):
·
תלמידת אוונס פריצ'רד וקלוד לוי שטראוס (דוגלת בגישת הסטרוקטוראליזם.
·
עבודת שדה בקרב שבט הללה שבקונגו. בהמשך- חקר טקסים דתיים, כמו ספר
"ויקרא". מנסה להבן איך תרבויות שונות מבחינים בין משהו טהור למשהו טמא
ו מסוכן.
זיהום (POLLTION):
·
כל דבר שנמצא מחוץ למקומו הראוי.
·
מה מקום ראוי- זה תלוי תרבות וזמן. איפה כל דבר אמור להיות נוכח. אחרי
תקופה יש שינוי תרבותי ובעקבותיו הגדרה מחודשת. כאשר אנחנו הולכים על נעליים בחוץ
זה בסדר אבל בוץ בבית זה דבר מזוהם. פיצה כאוכל זה בסדר אבל חתיכות של פיצה על
המיטה זה כבר זיהום.
·
דבר מזוהם= דבר מסוכן לחברה. דיברנו
על גבולות הגוף, אם דבר חודר לגוף פנימה ולא אמור לחדור פנימה זה מצב של זיהום
וסכנה. בהקשר שלנו, הזיהום מתבצע שמשהו מהטבע חודר אל תוך התרבות, למשל ג'וק. (
·
זיהום בין טבע ותרבות. כאשר אנחנו מטיילים בטבע זה מצב שהתרבות פולשת
לטבע. אם למשל השארנו את התיק פתוח ונחש נכנס פנימה ואחר מכן הכיש אותנו זה בגלל
שלכאורה היינו במקום שאנחנו לא אמורים להיות בו, ובסופו של דבר סיכנו את עצמנו
ויכולות להיות תוצאות שליליות.
כיצד אפשר להסתכל באופן ביקורתי על החלוקה שבין טבע לתרבות?
·
הרי שזו החלוקה דיכוטומית, לפי הגישה הסטרוקטוראלית. אבל הנה שתי
ביקורות מעניינות שמראות שזה לא ברור מאליו שכל תרבות באשר היא מחלקים באופן
דיכוטומי בין הטבע והתרבות.
·
זווית מבט חדשה בין הטבע לתרבות- "החזרה לטבע" ("חשיבה
ירוקה"). גם בישראל וגם בחברות מערביות אחרות, יש תנועה של חזרה לטבע, תנועה
אקולוגית, הבנו שהתרחקנו יותר מדי מהטבע. זה מתבטא בהרבה אופנים, למשל חתונות
שמתבצעות בטבע, הניסיון לחיות באופן יותר טבעי וללא חומרים משמרים, כל התנועה הזאת
של החזרה לטבע מראה כיצד התרבות הולכת ומתקרבת לטבע ומטשטשת את הפער שנוצר בין שתי
הקטגוריות האלה. דוגמה נוספת: המעמד החברתי התרבותי של הכלב.
הכלב- טבע או תרבות?
·
ביות של זאב. מהו כלב בעינינו? המצאה אנושית. התחיל כזאב שהסתובב
בסביבה אנושית ואותם ציידים לקטים זיהו את הניסיון שלו להסתובב בקרבת בני אדם, הם
בייתו אותו בעזרת אוכל, שינו מאפייניו הטבעיים של הזאב במהלך הזמן כדי שיהיה
ידידותי לבני אדם.
·
השימושים הראשונים של הכלב היה מקור לתזונה ולפולחן דתי: הקריבו
קרבן, והכלב היה אחד הקרבנות. אחרי שעברו לישיבה על הקרקע וחקלאות, הכלב שימש
לתפקידי שמירה ועזרה בראיית צאן.
·
המהפכה התעשייתית, עיור מואץ
ו"איבוד" הטבע: ההתחלה של הבנייה לגובה, מפעלים, תיעוש וטכנולוגיה.
איבדנו את הקשר עם הטבע. כדי למצוא את המנוחה והנחלה נסעו לטבע, וכאן הכלב שינה את
התפקיד החברתי שלו ועבר אל תוך הבית, הפך לחיית מחמד.
·
מה זה חיית מחמד? מין קטגוריה שמשלבת בין הטבע לבין התרבות. מדובר
בחייה, טבע, אבל היא חיה עם בני האדם בבית.
·
נתפס כבן משפחה וחבר טוב. פיתחנו רגשות לכלבים. אנחנו גם מאנישים
אותם, מייחסים להם רגשות ותכונות של בני אדם. לא פעם אנשים יגידו לכם שהכלב ממש
כבן אדם. הכלב הוא קטגוריה שמטשטשת לחלוטין את הדיכוטומיה ואת הציר המאוד ברור
שבין הטבע לתרבות.
·
בין הטבע לתרבות ולא כזיהום. הכלב נכנס הביתה, וחלקם אפילו ישנים עם
הכלב במיטה. למה לא זיהום? כי הוא בהחלט נמצא במקום שבו אמור להיות.
ביקורת נוספת לטבע/תרבות:
·
אחת הטענות של אנת' סביבתיים כלפי החלוקה הבינרית בין טבע ותרבות נוכחת
ביתר שאת בחברה המערבית ולא קיימת בהכרח בתרבויות אחרות פשוטות ושבטיות. הם גם
טענו שטענתם של האנת' שמחשבה דיכוטומית מסוג זה קיימת בכל העולם היא טענה
אתנוצנטרית, שלא מבוססת על יחסיות תרבותית שאמורה לבחון באופן פרטיקולרי כל תרבות
ותרבות לפי מאפייניה.
·
שבט ה HAGENA, שבגיניאה החדשה: אין
חלוקה בין טבע לתרבות בשפה ובחשיבה. לא משתמשים במושגים האלה וגם לא רואים את
הניגודיות שבין טבע ותרבות. יש לכן דיכוטומיות במחשבה שבין בית לפרא, אבל היא לא
כל כך מקבילה לחלוקה של טבע ותרבות.
·
עוד דוגמה שמטשטשת את הדיכוטומיה שבין טבע ותרבות: שבטים שונים רואים
בחיות דווקא ולא בבני האדם בתור אבות קדמוניים של בני האדם. מדוע ללכת רחוק? גם
בני אדם חושבים שהקוף הוא מוצאו של האדם, אז בעצם אין חלוקה דיכוטומית בין טבע
ובני האדם
מטריאליזם תרבותי:
·
מטריאליזם- התנאים החומריים מכתיבים את החשיבה. מה שקדם קודם זה החומר והוא מכתיב כיצד נראה את
העולם.
·
מטריאליזם תרבותי- כיצד חברות ותרבויות מתאימות את עצמן למה שקדם להן,
כלומר לתנאים האקולוגיים במקום בו הן חיות. היה הר עמק אגם, מקום שהוא סכנה בגלל
וולקנו, ואז שבט או קבוצה מסוימת בחרה להתיישב בו. עכשיו אותה קבוצה צריכה להתאים
עצמה לאותם תנאים אקולוגיים סביבתיים.
·
אותם חוקרים מעוניינים לחקור, מתמקדים בטכנ' ייצור, איך יוצרים דברים שהסביבה,ביגוד, תזונה, קלוריות, איך משיגים אוכל מהסביבה. יש כל מיני חברות בהקשר
של טכנ' ייצור: ציידים לקטים (הגברים צדים את האוכל והנשים מלקטות זירעונים), טכנ'
חקלאית ועבודת האדמה. ביגוד- איך מתאימים לתנאים הסביבתיים. תזונה וקלוריות ומה
אנחנו לוקחים מהטבע. הרעיון הכללי של אותה גישה הוא שאנחנו משתמשים בטבע וגם
מחליפים בינינו לבין עצמנו דברים שהשגנו בטבע. מה שהם רוצים לראות הוא איך החברה
מנצלת את משאבי הסביבה. טבע ויחסי חליפין
·
דרגה 1: קיום פיזי (כל קבוצה
באשר היא רוצה לשורד (מזכיר את הפונציונאליזם אבל כאן ההישרדות היא פיזית ולא
חברתית) צריך אוכל מים וביטחון, זה הבסיס להכל. דרגה 2: יחסים חברתיים. איך
הקיום הפיזי מכתיב סוג מסוים של יחסים חברתיים בין האנשים בקבוצה. דרגה 3:
תרבות. אידאולוגיה. איך התנאים הפיזיים מכתיבים את המבנה החברתי, והם מכתיבים גם
את הערכים והאידאולוגיה. זו גישה שחושבת באופן אחר לחלוטין. הטענה שלה שהקיום
והתנאים הפיזיים קדמו לתרבות. התרבות עוזרת לקבוצה החברתית ומסבירה לה את תנאי
הקיום הפיזי.
הישרדות פיזית ויחסים חברתיים:
·
רוי רפפורט ומחקרו בשבט הטצמבאגה שבגיניאה החדשה.
·
השבט מתבסס על גידול חקלאי של תפוחי אדמה מתוקים וגם גידול חזירים.
·
החוקר חקר את השבט בתקופה של מתח ויציאה מאיזון- הייתה מלחמה בין
השבטים בגלל החזירים. החזירים שמספרם הלך והתעצם, התחיל לרמוס את הגינות שתפוחי
האדמה המתוקים, הפכו נטל על האוכלוסייה, ובסופו של דבר זה הפך למלחמה בין שבטים
שגרמה לנפגעים. לא היה מצב של מוות המונים אלא פגיעה בשבט מסוים, השבט שהפסיד
באותה מלחמה. רווי רפפורט רצה לבחון מה המנגנון שאפשר לחזרה לשגרה.
המנגנון שאפשר לחזרה לשגרה:
·
אותו שבט שהפסיד במלחמה והיו לא נפגעים קיבל מקום מקלט בשבט שלישי.
דבר ראשון שעשה כהוקרה הוא שחט את כל החזירים המבוגרים שלו ונתן כמתנה לשבט
השלישי.
·
הוכרזה הפסקת אש בין השבט המוכה לשבט המנצח.
·
השבט המנוצח חזר לאדמה שלו ובשלב זה נדרש לשתול עץ הרומבים (עץ סמלי
שמסמל את האבות הקדמוניים של השבט, וכשקבוצה שתלת את העץ הזה היא לא יוצאת למלחמה
וגם לא פוגעים בה), במקום תפוחי אדמה מתוקים.
·
לאחר כ 6 שנים שהחזירים הצעירים של אותו שבט מנוצח גדלו יש טקס בשל
"קאיקו" ושחיטת החזירים הצעירים לשבט המנצח, סעודה המונית חגיגה לסיום
המלחמה, וגם אפשר לעקור את עץ הרומבים ולחזור ולגדל תפוחי אדמה מתוקים. חזרה לשגרת
חיים חברתית וסביבתית. כל השחיטות האלה, התוצר הוא דילול משמעותי של אוכלוסיית
החזירים וכך לא יהיה מצב שהחזירים לא יפגעו בגידולים.
·
לסיכום: מבעיה סביבתית לפתרונה של התרבות שמאפשרת לחזור אח"כ
למצב הטבעי האקולוגי הקודם.
מארווין האריס (נפטר 2001)- עסק בחיבור שבין התרבות לטבע:
·
בחינת ערכים בתרבויות שונות שאסרו על אכילת מזון מסוים וכיצד ערכים
אלה יכולים ללמדנו על שימור החברה. שאל שאלות רבות לגבי איסורי תזונה, ובעיקר של
חיות מסוימות, עניין אותו בעיקר באיסור הפרה בהודו והחזיר ביהדות ובאסלאם.
·
"החזיר המשוקץ"- הא מתחיל בשאלה- "משהו כאן תמוה,
יש לנו את החזיר שיעיל מאוד עם ערך תזונתי גבוה ולא מבין מדוע האיסור
שבאכילתו?" הוא מקלף שכבה שכבה כדי לגלות את השורש.
"החזיר המשוקץ":
·
א'. הרגלים מטונפים של החזיר? (רמב"ם) לעניין אכילת צואה והתפלשות בצואה. האריס אומר שהם אכן מתנהגים כך
אבל זה בגלל מעשי האדם ולא מעשי החזיר, בעיקרון הם מעדיפים לאכול שורשים ואגוזים
ובהיעדר אלו הם אוכלים את הצואה של עצמם. לגבי התפלשות בצואה של עצמם לחזיר אין
מנגנון לקירור והם צריכים להתפלש במים או בוץ ובהיעדר אלו הוא מעדיף להתפלש בצואה
של עצמו. עוד טוען האריס זה שאנחנו אמנם ביקורתיים לאכילת צואה על ידי חזיר, אבל
גם תרנגולת וגם עזים וגם כלבים אוכלים צואה.
·
ב'. נזק בריאותי? (רמב"ם) שיש בו לחות ולא בריא לאכילה. האריס אומר שאכן אפשר לחלות במחלות
הסהרונים, אולם אם נבשל אותו לאורך זמן זה יהיה בסדר. באופן כללי כל החיות שאנחנו
אוכלים הן מסוכנות לנו במידה זו או אחרת.
·
ג'. זיהום שלא נמצא במקומו? (מרי דאגלס האנת') חוקי הכשרות, אנחנו לא אוכלים בגלל 2 חוקי הכשרות העלאת הגירה והפרסת
הפרסה. החזיר רק מפריס פרסה ולא מעלה גירה. ולכן לא נמצא במקומו הראוי, ולכן הופך
לאוכל לא כשר. האריס אומר שיש פה טענה מחזורית. היא הגיעה להפרסת הפרסה והעלאת
הגירה מתוך הטקסט. והוא שואל איך הטקסט התנכי הגיעה לחוקים אלו מלכתחילה?
·
תשובה: האיסור על מאכל
החזיר הוא תגובה תרבותית לתנאים אקולוגיים. מהם התנאים? המטרייה קדמה לאידאולוגיה
ותרבות. קל לו להוכיח את הטענה בעזרת חיות מעלות גירה הפרה העז והכבשה לבין החזיר
מפריס הפרסה. ואז הוא מראה שהראשונות הרבה יותר נוחות לגידול, יעילות לאדם, לא
מתחרות על אותה תזונה, מספקות לאדם דברים רבים כמו דשן בעזרת גללים או מעצם היותם
בהמות משא, מספקות גם לאדם חוטים מהפרווה שלהן. במה בעצם מועיל חזיר? הוא היה יותר
לנטל מאשר לתרומה אקולוגית לאדם. החזיר מתחרה עם בני אדם על התזונה (חיטה, תפוחי
אדמה, תירס), איום פיזי מסוים, דבר שני חזירים קשה להם להתרגל לסביבה מדברים כי
הם צריכים מים ובוץ כדי להתפלש ולהתקרר ובהיעדר אלו הם מתפלשים בצואה של עצמם. זה
הופך את ההסתובבות אתם ללא נעימה בגלל הריחות. הסלידה מהחזירים לא רק סלידה
יהודית, אלא גם של השבטים שגדלו בסביבה יהודים, אצל האסלאם וגם אצל הפניקים.
הטענה של מרווין האריס היא שהתרבות מילאה תפקיד חברתי. האיסור אפשר מצב פיזי טוב
יותר לבני האדם. אם הוא לא יעיל, מתחרה על אותו מזון וכיוצא בזה, אז התרבות תספק
חוק לא כתוב לא פורמלי שמונע מבני האדם לגדל חזירים, כך מושג האיזון.
) WHEN LAND BECOME WATERמאמר):
נדבר על אסונות אקולוגים וכיצד כל תרבות ותרבות מתמודדת עם שינויים
אקולוגיים פיזיים שמתרגשים עליה? המאמר מתמקד במקרה מזעזע שהתרחש..
·
רעידת אדמה באוקיינוס ההודי, 26 בדצמבר, 2004. 9.1 בסולם ריכטר שיצר
גלי צונמי שגבו חייהם של למעלה מ 280 אלף בני, והתירו למעלה ממיליון וחצי אנשים
ללא קורת גג.
·
שבט ה ONGEES שניצל בזכות הריצה
לגבעות. הוא ידע לזהות את הנסיגה של גלי הים כסימן אזהרה. הם ניצלו ממוות כמעט
וודאי. האנת' רצתה להבין כיצד התרבות אפשרה את ההישרדות הפיזית שלהם.
·
מתופעות טבע תדירות לטקסי תרבות וערכים. ב 26 לדצ' 2004 הם ניגשו אל
קו המים שמסמל את האבות הקדמונים שלהם, ובדקו מה המצב רוח של האבות הקדמונים,
וכשיש נסיגה של המים בגלל רעידות אדמה שהם אגב דבר שכיח באותו מקום, או בגלל הצפה
שהם תוצאה של אותה רעידת אדמה. מים נסוגים נסוגים לאחור סימל שהאבות הקדמונים
כועסים. כשזה קורה הם עושים טקס של השלכת אבנים אל המים כדי להראות שהשבט מאוחד,
ומיד לאחר מכן הם עולים על הגבעות. עצם העלייה הצילה אותם. תיירים ותושבי האי נפגו
מאותו צונמי.
·
חשיבה בינרית- הרס ובנייה,
קטיעה והמשכיות. בני השבט שנדדו לאתר חדש כדי לבנות את אתר חדש לאחר ההרס, הם עברו
באתר הישן ואספו חלקים של עצים וכל מיני דברים שהתפרקו מתוך התפיסה התרבותית של
יצירת סדר חדש מתוך הכאוס.
טבע-תרבות ופוליטיקה:
משאבי הטבע מצטמצמים..
·
חיפוש אוצרות טבע במקומות חדשים והתפשטות גלובלית. הניסיון להגיע
למשאבי טבע חדשים תוך התעלמות מבני שבט החיים באותה סביבה.
·
תנועה ירוקה והתנגדות מקומית של ילידים נגד פגיעה בטבע. הם מנסים
לעזור לילידים לגונן על הסביבה הטבעית שלהם.
·
חקר אנת' של ההתנגדות של הקבוצות המוחלשות נגד הפגיעה בסביבת חייהן.
קטע מתוך סרט דוקו על מאבק שבט הפלוון בפיליפינים נגד חברת הכרייה שפוגעת בסביבה
שלהם. איך חברי שבטים ילידים לומדים טכניקות וטכנולוגיות שמאפשרות להם גם כוח
פוליטי במאבקים שונים.
תגובות
הוסף רשומת תגובה