סיכום קורס ההצצה לתרבויות העולם: שיעור 5

שיעור 5:

בשיעורים האחרונים דיברנו על סמלים, טקסים, כיצד טקסים שונים כגון קרב התרנגולים והקרנבל הברזילאי מאפשרים לבטא תשוקות ודחפים אחרים. האם ההתנהגות שלנו מטווחת ע"י דרישות חברתיות?

מהי התנהגות נורמטיבית?

נורמה היא אופן התנהגות מוסכם בחברה ומה שנדרש כאשר אנחנו פועלים במסגרת חברתית. נומוס=חוק (מיוונית). נורם זה לא חוק אלא החלטה חברתית שיש לגביו הסכמה. נורמה היא אופן התנהגות. בחברה הישראלית עם תהליך החיים ודרך התירבות נדרש מאתנו לעמוד בשעת הצפירה, או לעמוד ולשיר כאשר שרים את התקווה. אלמנט חשוב בנורמה שגם היא תלוית זמן והקשר. יש גם נורמות שהלכו ונעלמו כי הערך שלהם הלך ונעלם. למשל ערך הרעות והעזרה שבלטו בשירים הישראלים, נורמות התנהגות שונות. האם הוא לא קיים יותר? לא ברור, אולם הוא לא דומיננטי כבעבר, אבל אם משהו יקרה ברחוב הרבה אנשים יבואו לעזור, אז זה קיים אבל אפשר להתווכח על העצמה והתדירות. ערך אחר הוא העזרה לחלש שהיה קיים גם בנורמות וגם בחוק. גם כאן אפשר להתווכח.

הנורמה היא המפה שהחברה באמצעותה מפקחת על חבריה.

פיקוח חברתי

אמצעים שקיימים בחברה שמטרתם מניעה של התנהגות אינה רצויה. הוא גם כולל כלים שמטרתם לעודד התנהגות רצויה.

·         כלים פורמליים כמו משפט וחוקים.

·         בלתי פורמליים לעג ורכילות.

·         פיקוח חיצוני

·         כל מיני אלמנטים שקיימים בידי החברה כדי לפח עלינו.

פיקוח חיובי- חיזוקים חיוביים שהחברה משתמשת בהם כדי לסמן לפרט ולקולקטיב זו הדרך הנכונה. למשל טקס החייל המצטיין בבית הנשיא. למי ניתן האות? למי שהתנהג לפי הנורמה ואולם גם השקיע יותר כדי להיות הכי נורמטיבי מבין חבריו.

פיקוח שלילי- בבית הספר, נידוי ורכילות משפיעים על האדם.

פיקוח פנימי- אותו שוטר פנימי שקיים בתודעה ומכתיב התנהגות. בא לידי ביטוי בסרטים על המלאך ושטן שיושבים על הכתפיים. השוטר יושב בתוכנו לפי תחושתנו ויש בנו את התחושה שאנחנו יודעים כיצד לנהוג. והרבה פעמים אנחנו חשים את הדילמה מול תשוקה לבין מה צריך לעשות.

מדוע אנחנו זקוקים לפיקוח חברתי? מי מפעיל אותו?

הגישה הפונקציונליסטית

שאבה את המטפורות והדימויים מחקר הביולוגיה כשהיא מדמה את הגוף החברתי לאורגניזם. כמו גוף שכל חלק אחראי על חלק מסוים כדי שהגוף יתפקד, כאשר מערכת מסוימת קורסת אתה עשוי לקרוס כל הגוף. הגוף החברתי הוא גוף אורגני כשלכל מוסד ומוסד יש תפקיד. מוסד חברתי אחראי על פיקוח, המשטרה. מוסד השימור על המסורת, מערכת החינוך. כל מערכת ומערכת יש לה פונקציה מכאן השם הגישה הפונקציונליסטית. תפקוד אותה מערכת מאפשר יציבות החברה. כאשר אינה מתפקד המערכת יוצרת מאיזון. המערכת מורכבת כמו הגוף האנושי. מערכות אחרות באות ועוזרות ומפצות על חוסר האיזון וכך מושג האיזון במקרה שמערכת אחת לא מתפקדת. יש כאן הסכמה על ערכי התרבות, וכאשר כולם יודעים את הכיוון כולם צריכים לפעול בדרך הזו. כל המערכות מתגייסות ופועלות לאור אותם ערכים.

חוסר תפקוד- יציאה מאיזון- פיצוי- חזרה לאיזון חברתי

מה הפונקציה של כל מערכת ומערכת באותה תרבות שמסקרנת את החוקרים?

כישוף

נעסוק במחקר שהתרחש בחברה שבטית.

כישוף זה הסבר שניתן לאסון מסוים ומבוסס על האמונה שאדם מסוים בעל יכולות מולדות פעל באופן על טבעי כדי לגרום לאדם מסוים לאסון. זאת אומרת שהאסון קרה לאדם מסוים ואחד ההסברים הנפוצים היו כישוף.

שבט בנאבחו- יש מכשפים שמטילים קללה שמתייחסת לחלק מגופו של האדם, שיער, אוזניים, וכיוצא בזה. יש גם קוסמים, שיכולים להזריק חומר מסוים לגופו של אותו אדם שמעוניינים להסב לו נזק.  

מקס גלקמן- אנתרופולוג בריטי שנולד בדרום אפריקה וחקר את החברה והתרבות האפריקאית, גם מייסד ואבי האנתרופולוגיה הישראלית, לימד בישראל במהלך שנות השישים. עסק בכישוף ובקונפליקטים בחרות האפריקאיות. היה גם פעיל פוליטי וחברתי. הערכים ההומניים של אי פגיעה בחלש הם הערכים שבחר לפעול בחייו ולכן היה פעיל חברתי.

המאמר עוסק בכישוף של בני שבט האזנדה שליד זאיר שבאפריקה. הממצאים היו של המורה שלו המעונה אוונסט פרישצ'ארד.

שאלה ראשונה: האם הכישוף יש בו אלמנטים שמזכירים את המידע המערבי הרציונאלי?

שנייה: מה התפקיד החברתי של הכישוף האפריקני בשבט האזנדה?

אפשר להבין את הכישוף דווקא דרך ההיגיון המדעי המערבי

לכל מקרה יש סיבה:

אם אדם נפגע ע"י סוס יאור, אז הפגיעה התרחשה כי הוא עשה משהו שנתפס בעיני מישהו אחר כשלישי. גם המדע המערבי מחפש קשר בין סיבה לתוצאה.

קנאה וכעס:

הכישוף מאפשר לאדם הכועס לא לשחרר את הכעס באופן אלים וישיר אלא לשחרר אותו בצורה לא ישירה.

כישוף מכתיב כללי מוסר:

הכישוף הוא מערכת מוסרית בה האדם לומד מה הוא טוב ומה הוא רע דרך הכישוף.

הכישוף יוצר שוויון חברתי:

כאשר מתרחש אסון האדם עושה חשבון נפש ומבין שייתכן שהצליח יותר מדי ולמתן את ההצלחה שלו ולא לנכר יותר מדי עיניים.

הטלת ספק:

החברים בשבט האזדנדה מטילים ספק ולא מקבלים את הכל כמובן מאליו. אם הכישוף לא הצליח יש בחינה ביקורתית, והטלת הספק היא לא כלפי הכישוף עצמו אלא כלפי המכשף. הכישוף קיים אלא שהמכשף לא פועל כמו שצריך. גם במערב לא מטילים ספק במדע אלא במחקר מסוים.

איתור המכשף וחזרה למוטב:

יש אדם שנפגע על ידי הכישוף והוא צריך להבין מדוע הנזק מתרגש עליו. הוא ניגש למנהיג השבט, והמנהיג מכנס את בני השבט ומעלה את סוגיית הכישוף ומחפש את המכשף. יש גם אופציה של כישוף נגדי בו ניתן רעל לתרנגולות שאומרות שמות של מכשפים, וזו שמתה בסוף מצביעה על המכשף הנכון. בסוף התהליך המכשף מתוודה בפני הקהל, מתנצל ומבצע את הפעולה ההפוכה, והוא גם מסביר מדוע כישף מלכתחילה וכך יש למידה וחזרה למוטב.

סיכום המאמר:

1.      גלקמן לא חטא באתנו צנטרליזם וניגש מנקודת מבט של יחסיות תרבותית, ולא ביטל את הכישוף כאלמנט ברברי או פרימיטיבי. הוא כיבד את התרבות, התקרב אליה, למד אותה מנקודת המבט של חברי השבט והגיע להגיון של פעולת הכישוף.

2.      הוא אנתרופולוג פונקציונליסט, הראה שהכישוף שומר על איזון חברתי, שסתום להוצאת כעסים, וגם מאפשר לדבר על בעיות חברתיות מבלי להשתמש באלימות ומאפשר חזרה למוטב.

צפייה בקטעים מתוך הסרט TABOO

בד"כ אם שמתם לב גם בקטע הנוכחי, מי שמואשם בכישוף הוא נשים, ויש עניין של ציד מכשפות ורדיפת נשים והאשמתן ביכולות מיסטיות שליליות, הסוגיה היא סוגיה חברתית כואבת שנעסוק בה בהמשך.

מהחברה השבטית לחברה המערבית..

מעבר לכך שידוע שגם בחברה המערבית אנחנו מבצעים כשפים למי שמאמין בזה ולמי שלא, יתרה מזאת, גם אנחנו משתמשים באמירות חברתיות שמזכירות מעט את האלמנט של הכישוף. למשל ברכה בגלל שמישהו עשה משהו רע כמו "הלוואי שיפלו לו הידיים". הרצון הפנימי שלנו לפגוע באותו אדם באותו אופן שפגע בנו. עוד ברכה: "שהכסף ישמש אותו לתרופות". אותן ברכות הן מנגנון פיקוח, אנחנו משתדלים להתנהג לפיכך באופן נורמטיבי.

מוסד כוללני

ארגון או מפעל שמרכז תחתיו קבוצות שונות של אנשים החוסים תחתיו, מעניק צרכים בסיסיים, סגור ומסוגר ומספק צרכים בסיסיים לחוסים תחתיו.

ארווין גופמן -  סוציולוג יהודי שחי באמריקה, הוא היה מהראשונים לעסוק בנושאים כמוסדות כוללניים, אך גם עסק בתקשורת בינאישית, והשימוש בסמלים בתקשורת.

מחקר על מוסד סגור לחולי נפש

תצפית משתתפת במוסד סגור, הוא עבר להתגורר כחוקר במוסד סגור של חולי נפש והתנדב להיות עוזר של מדריך ספורט. הוא חיי עם החוסים ותיעד את האינטראקציות שם. אחת הטענות המרכזיות שלו הייתה שכל מוסד כוללני למשל צבא או מחלקת יולדות, דומה במאפייניו למאפיינים של בית כלא.

מחקר ומסקנות

האדם הנורמטיבי במהלך חייו חיי במקומות שונים, ישן, אוכל, ומבלה במקומות שונים ואחרים. האדם בא בתקשורת של מספר רב של אנשים וחיי לפי פיקוח של סמכויות שונות ולא לפי תכנית סדורה מלמעלה. לא כך הדבר במוסדות כוללניים שבו אדם חיי במקום אחד, בו הוא גם ישן ועובד, בא באינטראקציה עם קבוצת אנשים מצומצמת, עם תכנית וברורה מאליה, קפדנית עם רצף ברור לגבי יום אחד ולמשך שנה שלמה, תחת פיקוח אחד.

החוסים והמפקחים

מאוד ברור מי שייך לאיזו קבוצה. האינטראקציה היא בסיסית ומינימלית, מאוד ברור שאין אפשרות לחוסים להתקדם ולשנות מעמדם באותו מוסד.

מערכת המשמעת

קפדנית עם פיקוח קשה, סמכות טוטלית לצוות העובדים. איך האדם אמור להתנהג ולדבר, אין לו אפשרות לבחור את לבושו שהוא אחיד, יש אלמנט של השפלה מדי פעם. העונשים מורכבים ביותר. התנהגות שלילית בתחום אחד עשוי לגרור סנקציה בתחום אחד לחלוטין. העונשים הם בכל תחומי החיים. כשאדם חדש מגיע למערכת, הוא זוכה לטקס קבלת פנים. החודש הראשון הוא חודש קשה בה המשמעת קשה ואפילו מוגזמת כדי שתהיה מובנת לחלוטין. הזהות לפני שנכנס היא כבר לא אותה זהות, היא מטושטשת, התרבות היא תרבות חדשה שהוא צריך להסתגל אליה, מותחים בו אלמנטים של השפלה כדי שידע את מקומו.

הסתגלות שלילית

קומבינות שהחוסה למד להשתמש בהם כדי להשיג כל מיני יתרונות קטנים וזאת מבלי לפגוע בסדר החברתי, ומבליל לגרום למפקדים טינה כלפיו, למשל חנפנות.

מסקנות עקיפות בעקבות המחקר

·         מוסד כוללני לא משנה מה הוא מתפקד ככלא, ואנשים גם חווים אותו ככזה. לכן מוסד כוללני צריך להביט נכונה ולבצע שינויים כדי שהמוסד לא ייתפס ככזה. בעקבות הספר מחלקות יולדות ביצעו שינויים כדי שהיולדות לא ירגישו עוד מספר.

·         בישראל לא פעם ולא פעמיים אנחנו שומעים על אירועי זוועה למשל במוסדות סגורים לחולי נפש שהפיקוח עליהם הוא מינימלי. מוסדות כוללני עשויים לגרום לנזק ומחיקת זהות אדם והפיכתו לעפר ועפר.

לסיכום         

·         האם אנחנו בובה על חוט של החברה?

·         אנחנו נדרשים לנורמות חברתיות תלויות זמן ומקום, תלויות הקשר.

·         איך החברה שומרת על נורמות שלה וכיצד מבטיחה זאת?

·         הגישה הפונקציונליסטים, ומה התפקיד של כל מערכת חברתית

בשיעור הבא נדבר על פיקוח חברתית שהחברה מפעילה על הגוף הפיזי שלה, איך החברה מכתיבה על כיצד הגוף צריך להיראות, ובמילים אחרות נראה איך בגוף שלנו חקוקה התרבות והחברה.