שיעור
10:
כלכלה
חברה ותרבות וחיבורם לנושאים שנלמדו וילמדו. בשיעור הקודם עסקנו במגדר היום נראה
איך מגדר קשור ביחסי חליפין. יש חלוקת עבודה גם כלכלית לא רק חברתית. כתבה שפורסמה
ב 8 באוג' בעיתון הארץ על שבט האקא שבקונגו, אפריקה, מתוך מחקרו של האנת' בארי
יולט: במצגת. סיטואציה חברתית מאוד לא אופיינית שאין חלקות תפקידים מגדרית, כולם
נושאים בחינוך, כלכלה ועוד נטל ביחד. דרך היחסים החברתיים בתוך המשפחה ניתן ללמוד
אח"כ על יחסים החברתיים הכוללים. למשל חלוקה בין עשירים ועניים או בין
מנהיגים ומונהגים.
מושגים
בכלכלה וחברה:
יחסי
חליפין- החלפת דבר מה בדבר מה אחר.
כלכלה-
סוגי ההחלטות של בני האדם לגבי השימוש שלהם במקורות, סחורות ועושר שברשותם וכן,
החלטות לגבי צריכה או שימוש בשירותים, הון וסחורות.
שיטה
כלכלית- אופן ייצורן, הקצאתן וצריכתן של סחורות והון.
אנתרופ'
כלכלית:
-
האנתרופולוגים חוקרים את האמצעים המשמשים לייצור סחורות, לצריכתן
ולהקצאתן וכל זאת מנקודת המבט של התרבות- חשוב מאוד לא לנתח או לפרש מערכות
כלכליות מנקודת מבט אתנוצנטרית קפיטליסטית, שהמטרה של האדם להשקיע מינימום שמאבים
כדי לקבל מקס' רווחים. אלא שננסה לא לשפוט מערכות כלכל' אחרות אלא נלמד מנק' מבט
של יחסיות תרבותית.
-
יחסיות תרבוותית.
-
שאיפה כלכלית טהורה לעומת השפעות החברה, התרבות והדת- יש שני אלמטים
שאנחנו מחליטים החלטות כלכליות, מצד אחד אלמנט כלכלי רווח מסויים, חשיבה כלכל'
טהורה. מצד שני- אנחנו מדמיינים את החברה ומושפעים מהתרבות גם בהחלטות כלכליות
רציונאליות "טהורות".
פעילות חברתית ללא מטרות רווח כלכלי:
-
מלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח)- ארגון שהוקם לשם קידום מטרות חברתיות שאינן עסקיות ומטרתו אינה לצבור
רווחים. שאיפת המלכ"ר היא לסייע לקבוצות חברתיות שונות, לשנות מציאות ולממן
את המטרה שלשמה הוא הוקם.
-
על"ם- עמותה לנוער במצבי סיכון: מטרת המלכ"ר, פעילויות וכסף- סיוע לנוער במצבי סיכון ומצוקה
בישראל וחילוצם ולאפשר להם לגדול ולהפוך לבוגרים אחראיים בחברה הישראלית וגם לתפקד
כאזרחים תורמים. כמות אדירה של מתנדבים כי הפעילות דורשת הרבה כוח אדם. אנשים
עושים כל מיני פעולות חברתיות ללא מטרת רווח, אבל יש גם 280 עובדי מקצוע שצריך
לממן את הפעילוץ שלהם, וגם כדי לממן את שאר הפעילות יש צורך בסיוע, שמטרתו היא
לממן את אותה פעילות חברתית ולא כדי ליצור רווח כלכלי לעמותה. המתנדבים נוסעים
בכלי רכב עם אוכל ושמיכות ומחפשים בני ניוער שזקוקים לעזרה בפארקים ובשאר מקומות.
משוחחים אותם ומספקים להם עזרה. יש גם מרכזים כמו עזרה לנערות במצוקה, נערות
בזנות. הדוגמא מראה איך אפשר לבצע פעילות חברתית עם כסף אבל ללא מטרה של רווח.
מוסדות רווחיים עם מטרות חברתיות:
-
גם חברות רווחיות בוחרות להשקיע משאבים כלכליים למטרת סיוע חברתי. יש
גם הקלות במיסוי, וזה גם טוב לתדמית שלה, אולם עדיין הם פועלים חברתית ואין להם
רצון בווח כלכלי ספציפי. למשל בנק דיסקונט למען הקהיךלה"- התנדבות העובדים
במסגרות חברתיות, תרומות לאגודות, ארגוני בריאות וטיפול בילדים ובנוער ופרוייקט
למען ניצולי השואה, פרוייקט סיוע לאנשים עם מוגבלויות, תרומת כספים לעמותות.
השפעות התרבות על השיטה הכלכלית:
-
תרבויות שונות מעריכות באופן שונה סחורות, שירותים והון והן גם
מעודדות או שוללות יחסי חליפין שונים.
-
מנגנונים משווים (LEVELING MECHANISM): התחייבות חברתית
הכופה על המשפחה לחלק מצרכים והון, כדי שאיש לא יצבור רכוש רב יותר ממשנהו. נשמע
עיקרון סוציאליסטי או קומוניסטי. במאמר מוסגר יש הבדל בין סחורות והון, סחורות הן
משהו שאפשר לחוש, אוכל תבואה וכיוצא בזה, הון הוא חמקמק יותר, הון כלכלי כמו כסף,
או הון לא מטיריאלי, הון חברתי כמו קשרים חברתיים, שעשויים להיות מתורגמים לכסף,
אולם זה לא משהו שניתן לאחוז בו. בהקשר של מנגנונים משווים מדברים ספציפים על
חומרים וסחורות שנדרש האדם לחלוק עם אנשים אחרים. זה מצלמל מוכר בהקשר של כישוף,
שבחברה מסויימת היות אדם עשיר מאחרים מהווה לגיטימציה להטיל עליו כישוף, כלומר
אנחנו מדברים על ערך השיוויון.
דוגמאות להשפעת התרבות על הכלכלה:
-
אקטיביזם חברתי נגד קנייה וצריכת בשר. התחיל באירופה וארה"ב וגם
הגיע לישראל, הניסיון לצמחונות וטבעונות, לא לצרוך אוכל מן החי ברגות חומרה שונות.
ערך אהבת בעלי חיים מתרגם להחלטות כלכליות של הפרט והחברה. "בשר זה
רצח", אקטיביסטים מנסים לשכנע לא לצרוך בשר, זה ערך תרבותי שמתרגם לניסיון
לשינוי כלכלי. יש צעד נוסף, שאותם פעילים למשל עמותת אנונימוס, הם גם יצאו במסע
אינטנסיבי ופוליטי להשפיע על המערכת הכלכלית הישראלית ברמה הלאומית. לחצים לחקיקת
חוק לאיסור סחר בכבד שומני של אווזים וברווזים שעברו פיטום בכפייה. הצעת החוק
הוגשה ע"י ח"כ הרב דב ליפמן ("יש עתיד").
-
תוכנית הטלוויזיה יצאת צדיק. תחקירנים עם מצלמות נסתרות שיצרו
סיטואציה מלאכותית של פגם בבית והזמנת איש שירות שנבחן בשירות, אמינות וגם ברוחב
לב של לעזור מעבר. ערך של אמינות ועזרה לזולת. בעלי המקצוע נבחנים בכך. התוכנית
הזו השפיעה שבעלי המקצוע השתמשו בתוכנית כדי לקדם את המכירות של העסק שלהם.
שלוש מסגרות כלכליות מוסדיות:
1. כלכלת הבארטר (סחר חליפין): כלכלה אשר מתבססת על הדדיות,
כלומר על החלפת סחורות ושירותים שווי ערך פחות או יותר.
2. אתר סחר חליפין- אתר מוגדר, כמו שוק, אתר חברתי נקודת מפגש
חברתית, לפעמים זה גם אתר לחילופי מידע לרכילות. המילה "אגורה" ביוון
העתיקה דווקא סימלה אלמנט פוליטי יותר מכלכלי. עם הזמן המשמעות של המילה אגורה
הפכה להיות עם הקשר כלכלי.
הדדיות- התרחשות בין משפחות
או בין שבטים או בין אנשים ועוד- זה ההתחייבות המוסרית שבין אדם וחברו, או
התחחיבות מוסרית חברתית בין קבוצה חברתית אחת לאחרת. הערך של ההדדיות חשוב יותר
מהערך הכלכלי.
השוואת הערך היחסי של הסחורות- לא באמת חשוב אם החלפנו בינינו משהו עם ערך כלכלי שווה. לפעמים
יוצרים מצב בכוונה שמישהו חייב לי אלמנט כלכלי שהוא יותר ממה שנתתי לו, יוצר פה
בעצם סיטואציה של חוב. החוב מאפשר את מצב הנאמנות של אותו אדם. למשל מכירה בהקפה
במכולת. "תרשום את זה בכרטיסייה". שנינו יודעים שיום אחד אני אחזיר את
הכסף, אבל אותו חוב גורם לי להיות נאמן אליו ולהקפיד להגיע לאותה חנות כי יש את
החוב.
כתבת תחקיר של הבי.בי.סי בנושא המשבר הכלכלי ביוון וכלכלת הבארטר. האוכלוסייה
שם מובטלת ולאנשים אין הרבה הכנסה כלכלית, יש מיסוי אדיר על מה שכן יש שזה
בד"כ בתים, ואנשים יושבים ברחוב חסרי מעש מתוסכלים, אז הם פתרו את זה בעזרת
כלכלה שאיננה מצריכה מעורבות של כסף. זה קיים לא רק ביוון אלא גם במקומות אחרים
כמו בישראל, למשל קהילה של משפחות צעירות בת"א, אמא מסויימת מטפלת בילדים
ביום אחד, אמא אחרת ביום אחר.
כלכלת שוק:
-
כלכלת שוק- סחר
תמורת כסף. מנגנון של מחירים, כמעט כל דבר ניתן להמיר אותו לערכים ולמונחים של
כסף. מהו כסף? אותן שטרות ומטבעות יותר קלים לנסיעה וניתנים למרה, גם קל לחלק אותם.
אנת' גילו שלפני שהיו מטבעות כסף היו אלמנטים אחרים שווי ערך לכסף, למשל עצמותף
צדפים, חרוזים ועוד.
-
הצע וביקוש בשוק מושפעים מהתרבות- דוגמא: שוק מוצרי הטיפוח והטיפול בחיות מחמד: ההוצאה השנתית בישראל
עומדת על 430 מיליון שקל. אנשים משקיעים יותר כסף כדי לקנות את הטוב ביותר לכלב
שלהם. יש שירותים כמו דוגי סיטר, ועוד.
מסגרת כלכלית נוספת0 כלכלת המתנות:
חברה שבה ישנה חובה חברתית, לא פורמאלית, להמשיך ולהעביר הלאה את
הטובין והשירותים. הרעיון הוא שחלוקת המתנות לא תתרחש בין שני יחידים אלא בהיקף
כמה שיותר נרחב, ומה שנותר הוא מעגל של אנשים שמעניקים בינם לבין עצמם מתנות.
חלוקה והפצה של הטובין בין חברי הקהילה- יצירת מעגל רחב היקף.
יש איסור להפוך מתנה להון עצמי או לקניין עצמי.
המתנות האלה יוצרות אצל האדם תחושה של אחריות כלפי אחרים (אלמנט של
הדדיות), והאדם תופס את עצמו כאדם שיש לו זכויות (הזכות שלי לקבל מתנה), אבל יש לו
גם חובות מאוד ברורות לתת מתנות לאחרים.
מתנה מתגלגלת- סרטון
דוגמאות לכלכלת המתנות:
-
קבוצת מעשני הסיגריות. יש זכות חברתית לגשת אליך ולבקש ממך סיגריה, זה יוצר מעגל מעגל חברתי
של נותני ומקבלי סיגריות. יש גם חוק חברתי לא פורמאלי שאסור לבקש סיגריה ממישהו
שנשארו לו רק 2 סיגריות בקופסה כדי לא להפיל עליו את הדילמה אם לתת או לא לתת את
הסיגריות האחרונות שלו.
-
עוד דוגמא היא הקאוץ' סרפינג- מאפשר למי שרוצה לטייל בעולם במדינות אחרות לישון בחדרי אורחים בחינם
ולהתארח, אולם גם אותו אדם רושם אתעצמו כמי שיכול גם לארח בעצמו.
-
אירוח בבית ביוון- הבית שלי הוא הבית שלך, יש אמירה שלמי שיש באמת חברים הוא יכול לטייל בכל רחבי יוון מבלי
לשלם על לינה.
-
מעגל מתנות באי פארוס ביוון- אחרי שסמכו עליי, אנשים שפגשו אותי ברחוב הביאו לי מתנה, יין מתוצרתם,
תוצרת חקלאית, החובה החלקלאית הייתה קודם כל לקבל את המתנה, ודבר שני- היה לתת
מתנות בחזרה.
הפנקציה החברתית של המתנה:
ראייה ביקורתית..
מרסל מוס האנתר': אנתר' מהכורסא שזה אומר שהמחקר שלו היה בקריאה מחדש ממצאים של חוקרים אחרים והשוואה
בין הממצאים שלהם. הוא השווה בין ממצאי מחקרים שנערכו בקרב שבטים בפולינזיה,
מלינזיה וצ. מערב אמריקה.
1. אקט נתינת המתנה הוא שקר חברתי בדבר "נדיבות" הנותן- כי
יש חובה לקבל, חובה לתת וחובה להחזיר.
2. חליפין מתנות בין שבטים אינו רק כלכלי אלא גם חברתי, למשל
טקסים שקשורים לא בכסף או דברים שניתן לאחוז בהם, למשל העברת ילדים או נשים או
טקסים.
3. מתנות- דרך לכינון סדר חברתי ובריתות. אם שבט מסויים לא
החזיר מתנה פרצה מלחמה בין אותם שבטים. זה לא שייך רק לשבטים..
כמה הם הביאו לנו בחתונה?
תעודת ביטוח חברתי כי מתנה היא כינון של יחסים חברתיים וצריך לדעת כמה
כסף להביא לחתונה.
חתונת הדמים: מתנות של חפץ ושל כסף בחתונה ישראלית/ אורית אבוהב
אנתר' במכללת בית ברל.
מה שהעסיק אותה זה עניין המתנות, כמה צריך, ואיזה מתנה צריך להביא
שמדובר בחפץ. טענה שנתינת מתנות היא אמצעי להבנייה של יחסים חברתיים.
דמים- נעשה בדם יזע ודמעות, אולם גם מילה עברתי שקשורה למחוייבות
התחייבות כמו דמי חבר.
טוענת שהמתנה היא חובה חברתית ולאו דווקא מביעה נדיבות. היא מראה מהם
החוקים החברתיים שמאפשרים לנו לדעת כמה כסף או איזה מתנה אנחנו צריכים להביא.
לפי הקרבה שלנו אנחנו יודעים כמה כסף או איזה מתנה להביא: קטגוריה 1 –
דרגה קרובה מאוד- אחים או דודים, מתנות יקרות ערך 1000 ₪. קטגוריה שנייה- דרגה
רחוקה יותר כמו חברים, משהו כמו 600 ₪, שלישית- סוגים שונים של קרבה למתחתנים-
סוגים שונים של חברות, צריך לכסות את ערך הצלחת ועוד. רביעית- רחוקים מאוד- משהו
מינימלית ושעדיין לא יבייש. המתנות מאפשרות גם לטפל במערכות יחסים, למשל לחזק
קשרים חברתיים במתנה נדיבה, או לנתק יחסים באמצעות מתנה עלובה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה