שיעור 13:
סיכום הקורס- סיכום מסע
נדבר על הכלים שעזרו לחקור תרבויות, תיאוריות אנת', נצעד בכל מיני
שבילים איך לגשת לתרבות, על מה להתמקד, ובמה להתבונן..
מושג התרבות: טיילור לעומת הבילנד:
טיילור: הציג ההגדרה הנרחבת
ביותר והכליל בתוכה את האמנות, דת, גלוי לעין כמו טקסים, וסמוי מהעין ערכים ואידיאולוגיות,
הבילנד מאידך היה יותר מוגדר ומצומצם ובחר להתמקד בהיבטים החברתיים, במערכת
החוקים החברתיים שהתרבות מכתיבה לנו.
איך מחנכים את הילד לתרבות מסוימת?
·
תירבות- תהליך שבאמצעותו
עוברת תרבותה של חברה מדור לדור. אנחנו לומדים על תרבות שלנו מהסביבה הקרובה לנו,
משחר לידתנו ועד מותנו. סרט "בייביס" מתאר זאת היטב. התהליך מחייב את
הסביבה האנושית לחנך את המצטרף החדש אל התרבות, ילד למשל.
·
אנתרופוס=אדם, לוגיה=חקר,שיטה. חקר המין האנושי בכל מקום ובכל תקופה.
איך חוקרים תרבויות:
·
אנתר' חברתית-תרבותית (אתנולוגיה): חקר תרבויות בעזרת תצפית משתתפת
בתרבות שאותה החוקר שואף להבין.
·
התצפית המשתתפת (מלינובסקי): חיים במקום, צופים במתרחש, מתעדים באופן
שיטתי וגם משתתפים. ראיונות וניתוחי טקסטים הם עוד דרך מלבד תצפית משתתפת. התצפית
המשתתפת דוגלת בהשתתפות ובחיים יחד עם האובייקט כדי לראות המציאות התרבות והחברה
מנקודת מבטם. אולם אנחנו לא יכולים לנקות את הכל ולהביט על הדברים מנקודת מבטם כי
אנחנו באים מהעולם שלנו מהתרבות שלנו, היום אנחנו מודעים לסייג זה במחקר האנת'.
נקודת המבט האנת':
·
יחסיות תרבותית (CULTURE RELATIVISM) – השקפה שלפיה יש להבין
את מנהגיו של עם ותרבות אחרת מנקודת מבטו ולא מנקודת המבט התרבותית שלנו. מאפשר
לקחת צעד אחד אחורה ולהקשיב ולא רק להשליך על אותו שדה את מה שאנחנו מכירים
ומעדיפים ומאפשר להימנע לשפוט מנקודת מבטנו.
·
אתנוצנטריות - תפיסה ערכית
שיפוטית שגורסת כי תרבות מסוימת עולה על כל האחרות. היא הייתה נוכחת בהתחלה, אותם
אירופאים שהגיעו לחקור את אותם שבטים פראיים וחיפשו בהם את אותם אלמנטים אנושיים,
או אצל אותם חוקרים שחקרו את תרבויות מרוחקות שעסקו בין היתר בכשפים, ואותם חוקרים
"חיכו" שאותם תרבויות יעלו בסולם התרבויות עד שיגיעו לתרבות המערבית
הרציונלית.
צירים אנתרופולוגים:
ישנם שלושה צירים אנת' שציינו אותם במהלך הקורס הזה:
·
(בין ה)זר-המוכר: מיינר ושבט היאקירמא. תרבויות זרות ואקזוטיות הלא מוכרות לנו, ובצד של
המוכר יש את התרבות שלנו שהיא כבר כל כך מוכרת לנו, שאנחנו אפילו לא שמים לב אליה
ולא יכולים לחקור אותה ממש כי אנחנו כל כך משוקעים בה. מאמר של מיינר דן בשבט
אקזוטי פרימיטיבי ולא מוכר אבל בעצם הוא דיבר על האמריקאים.
·
(בין ה)אוניברסלי-פרטיקולרי: לורה בוהאנן ושבט הטיב שבאפריקה. האם
אנחנו חוקרים כל תרבות ומחפשים את המאפיינים הדומים בכל העולם, זאת אומרת שיש פה
עניין של תרבות שהיא אוניברסלית, או לעומת זאת תרבות שעומדת בפני עצמה בעלת
מאפיינים ייחודיים (זה תלוי באופן ההסתכלות שלנו). בהקשר זה המאמר של לורה בוהאנן
ניסתה ללמד אותם את היצירה של המלט של שייקספיר מתוך המחשבה האוניברסלית שהם
יעריכו אותה כבכל תרבות אחרת, והיא גילתה שזה לא נכון ושיש להתייחס לכל תרבות
באופן ספציפי.
·
(בין ה)טבע-תרבות: הגישה סטרוטוראליסטית, חשיבה בינרית וגם
היררכית (האדם שולט בטבע). מרי דאגלס וה"זיהום". בהקשר של טבע ותרבות זה לא רק ש-א' הוא הניגוד
של ב' אלא שגם א' הוא גם יותר טוב מ-ב'. בהקשר הזה לוי שטראוס דיבר על השאיפה של
האדם לשלוט לתרבת ולחוש שהוא השולט במתרחש. זיהום הוא משהו שלא נמצא באחת הקטגוריות
הוא לא שחור ולא לבן. הוא איפה שהוא באמצע. ברגע שיש משהו כזה שלא נמצא במקומו הוא
מוגדר כמזוהם.
סמוי וגלוי בתרבות:
·
סמל (SYMBOL) – ביטוי מוחשי, ניתן לראייה, שמיעה או
מישוש של תכנים בלתי מוחשיים. הפונקציות החברתיות של הסמל הן: ערוץ תקשורת להעברת
מסרים, כלי ללכידות חברתית וכגורם שמניע לפעולה. לדוגמה: סמלי מפתח. לגבי הדברים
הסמויים אנחנו צריכים שמישהו יסביר לנו על כך אחרת לא נדע עליהם, למשל סמלים
שגלויים אבל המשמעות שלהם סמויה ואותה תרבות שאנחנו חוקרים אותה מלמדים אותנו
עליהם, למשל שרי אורדנר מדברת על סמלי מפתח, אותם סמלים מרכזיים באותה תרבות שהיא
לא יכולה פשוט לדלג מעליהם, הסמלים האלה מעוררים רגש ומעוררים דיון, בחברה היהודית
בישראל סמל מתמצת כזה הוא למשל התנ"ך ורואים את כל מערכת האיסורים סביב אותו
סמל כדי להגן עליו ועל המשמעות שלו. מצד שני יש לנו את הדברים הגלויים לעין, בהקשר
הזה יש את הטקס.
·
טקס (CEREMONY) – הפקה אנושית מבוימת ובעלת צורה וסגנון
שחוזרת על עצמה, והיא מתרחשת בזמן ספציפיים ובמיקום ספציפי. עלילה קבועה, משהו
שאנשים עושים, סמל זה משהו שאנשים מדברים עליו. טקס הוא יותר גלוי לעין ויותר קל
לנו לחקור אותו.
בהקשר של טקסים ציינו 3 טקסים:
תרבות גלויה – טקסים:
·
טקסי חיזוק – למשל, טקסי יום הזיכרון ויום העצמאות במחקרם של אליהוא
כ"ץ ודון הנדלמן. מתרחש בתקופת משבר של החברה/קבוצה, ומאפשר לאנשים להתאגד
ולהחזיק אחד את השני ביחד ולתת את האנרגיה הקבוצתית כדי לעבור את המשבר ולחזור
למצב של המשכיות. המאמר שלהם דן בטקסי יום הזיכרון ויום העצמאות.
·
טקסי מעבר (RITE OF PASSAGE) – למשל מחקרו של ויקטור
טרנר בשבט הנדמבו, המעבר מילדות לבגרות ויצירת הקומוניטס. מאפשרים לאדם לעבור
תקופה מאוד מכריעה במחזור החיים שלנו, יש לנו את הלידה, גיל הבגרות, נישואין,
מוות. טקס המעבר יש בו 3 שלבים:
1) ניתוק 2) מעבר (מה שמתרחש בין לבין) 3) שילוב מחדש
דוגמה: מחקרו של טרנר בשבט שמדבר על המעבר מילדות לבגרות ובאותה תקופה
מכריעה שאותו נער צעיר עובר ממש מסכת התעללות הוא מגלה שלידו יש בני נוער שעוברים
את אותו תהליך ואז נוצר הקומוניטס, אותה קבוצה חברתית שמרגישה את אותה שותפות
גורל. והם גם נטולי סמכות וסטטוס וחייבים לציית לאותם אנשים שמפקדים עליהם שם.
·
טקס של שחרור לחצים וחזרה לשגרה – למשל הקרנבל בברזיל. חגיגה של
מיניות מתפרצת, של היפוכים, שמי שהיה מלך הופך לליצן ומי שהיה ליצן הופך למלך, הכל
מותר, ושנגמר הטקס כולם חוזרים למקומם והכל חוזר להיות כשהיה.
תיאוריות אנת' א':
·
אבולוציוניזם תרבותי – ציר
התפתחותי של תרבויות (ג'יימס פרייזר על כישוף, דת ומדע). תיאוריה שהייתה בראשית
דרכה של האנת'. היא טענה שיש ציר שבצידו האחד יש את אותן חברות לא מפותחות ובצידו
האחר יש את החברות המפותחות האירופאיות/מערביות/אנגליות. ג'יימס פרייזר דיבר על
התפתחות של חברות החל מכישוף דרך אמונה ודת ובסופו של דבר לכדי חברה מדעית
רציונלית.
·
פרטיקולריזם תרבותי – מאפייני
התרבות הקונקרטית (פרנץ בואז). הדריך אותנו לחפש את המאפיינים הייחודיים של כל
תרבות בלי לשפוט אותם, ולא רק לבחון כל תרבות לפי המאפיינים הייחודיים שלה, אלא גם
לדעת לבחון את מאפייני התרבות הקונקרטיים בנקודת זמן מגודרת, שכן תרבויות לא קופאות
בזמן, הן מתפתחות ומשתנות, ואין בעצם תרבות אחת שמייצגת את כל תרבויות העולם.
·
גישה פרשנית- סימלית- משמעותם
של סמילם (קליפורד גירץ והתרנגול הבאלינזי, לוי-שטראוס ושימוש בסמלים במהלך לידה
קשה). הנחתה אותנו לעקוב אחר סמלים בכל תרבות ותרבות, להסביר את המשמעות שלהם. בני
אדם מתקשרים באמצעות סמלים, מבינים את המציאות ומשקללים אותה לסמלים, השאלה היא
בגישה הזו היא מה משמעותו של סמל X או סמל Y. התרנגול הבאלינזי במאמר
היה כסמל לגבריות, ובמאמר של לוי שטראוס עוסק בשימוש של השאמן בסמלים כדי לעזור
לאישה להתגבר על לידה קשה.
תיאוריות אנת' ב':
·
הגישה הפונקציונליסטית –החברה כגוף אורגני עם תפקידים חברתיים (מקס גלקמן והכישוף באזנדה). שאול
מעולם הידע הביולוגי. כל חלק בגוף עם מטרה ופונקציה, אם הכל מתבצע כנדרש אז המערכת
מתפקדת, ומאידך אם יש דיס-פונקציה, מוסד חברתי מסוים לא מתפקד יש יציאה מאיזון. בהקשר
הזה הבנו את המאמר של מקס גלקמן שיש יציאה מאיזון ובעזרת הכישוף חוזרים לאיזון.
·
גישת תרבות ואישיות- השפעת
התרבות על התפתחות היחיד (מרגרט מיד וגיניאה החדשה). שאלה כיצד התרבות משפיעה על
ההתפתחות של היחיד וכיצד התרבות מלמדת את חבריה וחבריה על תפקידי מגדר, התכתבה עם
השיח הפסיכולוגי, פרויד בעיקר.
·
הגישה הסטרוקטורליסטים (סטרוקטוראליזם)- האדם חושב במבנים בינאריים (לוי-שטראוס). קטגוריות דיכוטומיות, מתכתב
עם הבלשנות.
·
מטריאליזם תרבותי – הישרדות
פיזית של הקבוצה (רוי רפפורט). איך הקבוצה מתקיימת בסביבת הטבע, הניסיון של הקבוצה
לשרוד קודם לכל, היא מאוד מטריאלית הגישה הזו, החברה והתרבות לפיה היא התוצר של
הקשר של האדם עם הסביבה.
פיקוח חברתי:
·
כל האמצעים שחברה נוקטת כדי למנוע מחבריה לסטות מההתנהגות המקובלת.
·
מקס גלקמן והכישוף באזנדה כמנגנון מוצלח של הפיקוח החברתי.
·
מוסד כוללני – ארגון המטפל בכל צרכיהם האנושיים של בני האדם הנמצאים
במוסד זה. (זה מקרה קיצון).
·
ארווין גופמן חקר מוסד לחולי נפש – וטען שזה בעצם דגם של בית כלא.
הגוף בחברה ובתרבות:
·
מה מסמל הגוף בתרבויות השונות? מה אנחנו יכולים ללמוד על תרבויות
שונות כאשר אנחנו מסתכלים על הגוף ועל המשמעויות של הגוף באותה תרבות.
·
הטבעה בגוף (EMBODIMENT) – הדרך שבה החברה מקעקעת
את עצמה לתוך הגוף של הפרט. שבט ארוכות
הצוואר בהקשר הזה.
·
הגוף כאתר סכנה, שליטת התרבות (והלאום) בגוף ותירבותו. אם יש דברים
שחודרים אל החברה זה גוף שהוא מאיים, כמו כן החברה צריכה לדעת איך לשלוט בסוגרים
של הגוף, בהקשר זה דיברנו על הגוף השמן והגוף הרזה, ואיך הלאום מסה לשלוט בגוף דרך
הגסטרו-פוליטיקה.
·
אוכל ומשמעות (ניר אביאלי וצליית הבשר).
·
טאבו ואוכל- מה אסור לאכול.
אמונה ודת:
הגדרות שונות למושג הדת..
יש כאלה ששמים את הדגש על הדת בהקשר של הארגון הדתי, הארגון
המוסדי-דתי-חברתי, ויש שמנסים להבין את הדת בהקשר של היחיד שמנסה להבין את העולם
סביבו ואפילו לשלוט בו.
·
דת- ארגון חברתי ורצונות היחיד.
·
מנהיגי דת, סמלים קדושים (הטוטם), טקסי דת.
·
תפקידי הדת – אחד מתפקידי הדת למשל הוא לכידות חברתית (דורקהיים
והאבוריג'ינים באוסטרליה).
·
תזת החילון – אפשר לראות החשיבה הדיכוטומית בין דת לחילוניות, והטענה
האבולוציונית התרבותית שבמהלך התפתחותה של חברה מסוימת היא תעזוב את הדת ותעבור
לעולם החילוני מדעי רציונלי. הוכחנו שהתאוריה הזו יש בה מספר כשלים.
·
תנועת העידן החדש וכל מיני תאוריות ופרקטיקות של הרפואה המזרחית
שפושטות ברחבי החברה המערבית, מחקרו בהקשר זה של ירון יבלברג על שמאניזם בישראל. שאל
איך אנשים נורמטיביים ורציונליים ממעמדות ועדות שונים יכולים להשתתף בטסי השאמניזם
מבלי לחוש סתירה מסויימת מכך שהם אנשים רציונליים.
·
תמר אלאור ותפיסת החרדים את החילונים.
משפחה ומגדר:
בכל פעם שניגש ונחקור תרבות אחרת מקרוב אחד הדברים שהכי קל ללמוד
עליהם זה המשפחה וחלוקת התפקידים המגדרית..
·
טיפוסי משפחות: מונוגמיה, פוליגמיה שותפים אליהם יותר משתי פרטים (פוליגניה-
ריבוי נשים, ופוליאנדריה- ריבוי גברים).
·
תפקידי הנישואין והמשפחה:
1. פיקוח על יחסי המין (הניארים בהודו וחוזי התקשרות שבין נערות
ונערים).
2. תפקידה של האישה בהולדת ילדים וירושה כלכלית (החברה הנאנדית שבקניה
כדוגמה לירושה שעוברת אך ורק לבנים הזכריים, וכשיש בעייתיות מסוימת ואישה לא
מביאה בנים זכרים לעולם היא יכולה להתחתן עם אישה אחרת).
3. פרנסה (החברה הטרקנית שבקניה שלימדה אותנו שאם יש יותר נשים במשפחה
ככה יש יותר פרנסה כי יש יותר ידיים עובדות).
מגדר:
·
מגדר – התפיסות החברתיות
שיש בכל תרבות כלפי המין הביולוגי (הזכרי והנקבי). זאת אומרת שאדם נולד עם מין
מסוים ואותה תרבות מחנכת אותו איך להתנהג ולחשוב כמי ששיך לאותו מין.
·
"אפשר גם אחרת" – התרבות מחנכת את הפרט למגדר שלו (מיד
בגיניאה החדשה שהוכיחה שיש תפיסות מגדריות אחרות בחברות אחרות)
·
פטריארכליות וחלוקת הספרות (ספירה ביתית וספירה ציבורית) (מחקרה של
עופרה גולדשטיין-גדעוני בסין). האב הוא המפרנס, ויש חלוקת ספירות שבהן האב הוא
יוצר לספירה בציבורית היוקרתית והכוח הפוליטי והחברתי ומפרנס, והאישה נשארת במרחב
הפרטי הביתי, המרחב שמייחסים לו פחות יוקרה לפי התפיסה הפטריארכלית. בהקשר זה
במחקר של גדעוני ראינו את תפקידן של הנשים בסין המודרנית כמשמרות המסורת.
·
רווקות ומשפחות ללא ילדים (אורנה דונת). מאתגרות את מבנה המשפחה
המסורתי ומטילות ספק בחיוב להתחתן ולהביא ילדים.
תרבות וכלכלה:
·
החלטה כלכלית "טהורה"? גם החלטות כלכליות טהורות מתוך מטרה
להרוויח כלכלית גם בהן אפשר לראות את נוכחותה של החברה והתרבות, למשל המלכ"ר.
·
שלוש שיטות כלכליות בחברה (אלו לא השיטות הכלכליות היחידות יש עוד
שיטות, ועוד צריך להוסיף שייתכן שבחברה תהיה יותר משיטה כלכלית אחת):
1. הברטר (כלכלת החליפין).
2. כלכלת שוק.
3. כלכלת מתנות.
* מרסל מוס – "הרס את החגיגה" כי לא מדובר בנדיבות אלא
בחובה חברתית, חובה לקבל מתנה, ולהחזיר מתנה ולתת מתנה.
* אורית אבוהב – גם "הרסה את המסיבה" וטענה שמתנה היא
ככינון (או ניתוק) של יחסים חברתיים בחתונות.
תרבות וסביבה:
שאלנו שאלות לגבי הקשר שבין האדם והסביבת חיים שלו.
·
ציר טבע-תרבות והתפיסה שהמערב שולט בטבע, עליונות האדם (והתרבות) על
הטבע.
·
ראייה ביקורתית של ציר זה- כי תרבויות שונות שלא בהכרח בחברה המערבית
אך לא רואות את הקיטוב שבין טבע ותרבות, וגם כלב נופל בין הקטגוריות האלה.
·
הטבע והיחסים עם הטבע מכתיבים אופן הישרדות מסוים, אופן הישרדות
קבוצה אנושית בטבע, יצירת סדר חברתי ותרבות. החברה והתרבות באה "לעזור"
לאותה קבוצה לשרוד בטבע.
·
מרווין האריס – מדוע החזיר אסור למאכל ביהדות? הסביר את זה התנאים
הפיזיים שהיו לבני ישראל במדבר..
·
אסונות טבע ונזקי האדם בטבע.
גלובליזציה:
·
העולם כאזור אחד וכמעט אחיד מבחינה כלכלית וחברתית ללא גבולות. זרימה
אינסופית..
·
זרימת הון, סחורות, אדם ורעיונות.
·
מתח ואולי השלמה שבין גלובלי-גלוקלי, שבא לידי ביטוי במושג
גלוקליזציה: בחנו את היחסים דרך..
1. תקשורת המונים.
2. תיירות.
3. אינטרנט (למשל, שימוש דור ה Y בסין המודרנית בבלוגים).
סיכום מסע:
·
הצצה לתרבויות העולם.
·
חקר תרבויות.
·
יחסיות תרבותית.
·
התבוננות בתרבות שלנו מה ברור מאליו ומה אפשר לבחון מחדש.
·
שאלות ביקורתיות לגבי התרבות שלנו. אולי אפשר גם אחרת?
·
מבט החוצה וגם פנימה- לתרבות שלנו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה