שיעור 7:
היום נעבור פנימה אל תוך הגוף התודעה והאמונה הדתית. מהי הדת וכיצד
באה לידי ביטוי בתרבויות השונות ומה הם תפקידיה החברתיים?
הגדרה ראשונה של מושג הדת:
דת היא מערכת של אמונות ופרקטיקות הקשורות לאלמנטים הקדושים, זה אומר
דברים המוקפים באיסורים, אמונות ופרקטיקות שמאגדות את המאמינים בקהילה מוסרית אחת
שנקראת הכנסייה (אמיל דורקהיים).
הוא שם דגש על המבנה החברתית, מה קורה בהקשר שלו כאשר מתבוננים על
הדת. איך אנשים מאוגדים ואיך הכנסייה או כל משכן דתי אחר מתפקדים. כנסייה מלשון
התכנסות. כל מקום התכנסות אחר שקשור בדת. איך ערכים ונורמות של תרבות מסוימת באים
לידי ביטוי במבנה הדתי.
הגדרה נוספת של הוילנד:
מכלול האמונות ודפוסי התנהגות שבאמצעותם האדם מנסה לשלוט ולהסביר את
תחומי היקום.
מרכיבי הדת:
הפולחן הדתי- האפשרות
של היחיד שיכול להביע את האמונה הדתית שלו. טקסים: שירה, ריקוד, הצגה, אוכל, הקרבת
קרבן. הפעולה מעוררת ביחיד רגשות עזים ומתחבר באמונה הדתית ולעתים יש התעלות
ואקסטזה.
כוחות על טבעיים: האדם
פונה אליהם מתוך המחשבה שהם מעוניינים לשמוע את מה שיש לו לומר או לבקש. בדת
היוונית העתיקה- מיתולוגיה יוונית המבוססת על תפיסה שיש 12 אלים ואלות יווניים. פנת'און-
פאן- קבוצתי, ת'אוס- האל. ישבו במרומי האולימפוס וכל אחד היה אחראי על תחום
מסויים ביקרום. זאוס אל האלים, ארת'מיס אלת האדמה והחקלאות. הדת היוונית הקדומה
עדיין נוכחת בין התכנית בין התכנית של האותודוקסיה היוונית. סינקרטיזם-
שילוב בין אלמנטים מקומיים ובין אלמנטים מבחוץ. אלמנטים מהעבר ההיסטורי והאמונה
באלים לבין הדת הנוצרית מבחוץ.
כוהני וכוהנות הדת: תפקידם
הוא להקפיד על הפולחן הדתי ולאפשר אותו. עוברים הכשרה מבעוד מועד. נתפסים כבעלי
יכולות ליצור קשר עם כוחות עליונים, והם נבחרים כבעלי יכולת ללמוד את הטקסט הדתי,
השתייכות משפחתית, אישיות כריזמטית. הם בעלי תפקיד שכחלק מארגון דתי. כוהנים
וכוהנות- באסלאם יהדות ונצרות בד"כ בעלי התפקידים הם הגברים. יש ביהדות
העכשווית זרמים כגון הרפורמה שמאפשרים לנשים לשחק תפקיד.
סמלים קדושים: מאפשרים
לתרבות להביע את עצמה, זו שפה. כל תרבות בוחרת בסמליה מעניקה להם משמעות. במצגת
מזהים את האין והיאנג של הטאואיזם. זיהוי, הגדרת שייכות והדרת מי שלא שייך.
טקסט קדוש: לא בכל
תרבות אנשים יודעים לקרוא ולכן לא תמיד יש גם טקסט קדוש. אולם תמיד יש יכולת
להעביר את התורה מדור לדור אם לא בטקסט אס בתורה שבעל פה.
פונקציות חברתיות של הדת
פשר לקיום ולמציאות כוח להתמודדות עם משברים:
עצם ידיעת המציאות והבנתה עוזרת להתמודד.
אמות מידה מוסריות: מה מותר
ומה אסור נכון ולא נכון, לדוגמה עשרת הדיברות שיש בינן גם סדר היררכי.
נורמות וערכים: כדי
לשמור על הסדר החברתי הדת מכתיבה מהו האדם האידאלי מבחינת התנהגות. אפשר לראות את
זה בדרך שבה אנחנו מתקשרים אחד עם השני.
העברת המסורת לדורות הבאים: עם או בלי טקסט קדוש הילדים למדים את הערכים והמורמות ומשננים אותם.
סולידריות ותלושת שייכות לקבוצה מסוימת: מחקר של אמיל דורקהיים שרצה להראות כיצד הדת האנושית משמשת כדבק מלכד
של החברה. הוא היה פונקציונליסט, מה שעניין אותו הוא מה הפונקציה של אותו גוף חברתי
או אותה תופעה. הוא טען שיש היחלשות או שינוי של הדת וגם שינויים בקשרים החברתיים
בעולם המודרני. התבניות האלמנטריות של החיים הדתיים"- טקסי האבוריגי'נים
באוסטרליה- הוא צפה במספר טקסים וניסה להבין כיצד משרתים את אותה קהילה. הוט טוען
שהדת עוזרת לחברה לשמור על לכידות. האבוריג'נים יושבים על שטח אדמה עצום ולא
מתראים במהלך היום יום. הם חיים במשפחות שלא רואות אחת את השנייה. הם נפגשים רק
בזמן הקדוש ומתרכזים במקום אחד. יש חלוקה בין זמן חילוני, יום יום ושיגרה, והזמן
הקדוש שהוא זמן שמחוץ לזמן.
טוטם- חיה או צמח קדוש שעל
שמם נקרא השבט והחיה או צמח הופכים להיות הסמל המרכזי של השבט. השבט נמנע מאכילת
הצמח או החיה הזו. הטוטם, אותו מבנה מעורר רגשות עזים ומתייחסים אליו בקדושה רבה.
דורקהיים אומר שאפשר להשוות בין הטוטם לדגל. אנחנו מוכנים להקריב את חיינו בעבור
הדגל.
הדת כדבר חברתי:
ביום יום האבוריג'נים לא פוגשים את חבריהם לשבט. בזמן הקדוש בנקודת
המפגש נמצא במרכז הטוטם. יש חובת השתתפות. כשהם מתלכדים הם פוגשים אחד את השני.
הטקס הוא חוויה חושית סוחפת עם מוזיקה, ריחות וצבעים, יש משמעות לכל צבע וצבע
וסמלים שונים שמציירים על הגוף. יש גם נקודה של אקסטזה ועילוי שבו כולם מתלכדים
לגוף אחד ואחד. ברגע הזה הם גם לעתים פוצעים את גופם אולם לא מרגישים בכאב בגלל
האקסטזה. הוא טוען שהאל זה בעצם החברה. כשאנשים נפגשים מול הטוטם הם בעצם פוגשים
את עצמם. החברה מכתיבה את הכול. והאל מכתיב את הכול. אז האל הוא בעצם החברה.
זמן קדוש: הטקס
מתרחש פעם בשנה ותמיד מתרחש כי זה זמן קדוש. הוא טוען שבלי הדת אין החברה כי אם
אלוהים זה החברה אז אי אפשר לתפקד ללא הדת. הדת מלכדת בין האנשים לעצמה וחיבור כללי שהגוף
לפי דורקהיים הוא האל.
תזת החילון
אבולוציוניזם תרבותית- הדת תעלם בחברה המדעית-רציונלית: כל החברות ממוקמות על סולם היררכי,
חברות פרימיטיביות שמאמינות באלים, אח"כ חברות מסורתיות שמאמינות באל אחד,
ולבסוף החברות המודרניות המערביות שדוגלות במדע. הדת מוחלפת על ידי המדע.
תזת החילון טוענת שיש 2 קטגוריות סותרות לחלוטין, דת מול חילון. חברות
מתחילות בדת ומסיימות במדע. הדת אמורה להיעלם מהעולם. התזה אומרת שבחברות הפרה
מודרניות האדם היה שייך לחברות קטנות עם מבנה חברתי סגור הן היו קהילות דתיות,
אולם במודרנה המסגרות גדולות יותר והכוח של המבנה הדתי מתמסמס ואנחנו מרגישים
מחויבים לכל מיני קהילות, מעין פלורליזם שגורם לנו לא להיות מחויבים לעולם הדתי.
נתונים סטטיסטים
מפריכים את תזת החילון למשל עלייה ברוחניות בארצות הברית. בחברות
מסוימות יש ירידה ובאחרות דווקא יש עלייה. בארה"ב יש אנשים שמדווחים על
חוויות רוחניות אי אפשר לומר שהדתיות נעלמה מהחברה.
4האדם מחפש שייכות חברתית ומשמעות: החברה המודרנית מאפשרת מגוון רחב, אבל דווקא הוא גורם לתחושת ניכור
ובדידות שמחזקת את הקשר עם הדת.
האדם הפוסט מודרני רוצה לעשות שילובים שונים: מלכד מכל מיני אידיאולוגיות ומרכז בסל הזהות ומרגיש שיש משמעויות
ממקורות שונים. לוקחים משהו קטן מכל דבר. אלמנטים מעולמות לכאורה סותרים ועדיין
להרגיש שאין סתירה. למשל אלמנטים דתיים, למשל השבת ביהדות, ועדיין אנחנו לא חייבים להגדיר עצמנו כדתיים.
רציונליות ודת הן קטגוריות סותרות? כשאיש מדע רוצה להסביר תופעה מסוימת הוא משתמש באותן טכניקת שאיש דת
משתמש להסביר תופעה מסוימת אז אין כאן סתירה. האם כל הבחירות שלנו מבוססות על
חשיבה רציונלית? למשל אהבה או בחירות כלכליות, אנחנו רואים שהאדם המודרני יכול
לשלב בין חשיבה רציונלית מדעית ואלמנטים מעולם הדת ולא לחוש סתירה ביניהם.
תנועת הניו אייג'
תנועת העידן החדש והשהיה של האידיאולוגיה הרציונלית של ירון יבלברגי:
תנועת העידן החדש- ההגדרה
שרוב החוקרים מסכימים שהניו היא "אותה הגדרה ערפילית שסביב כל תופעה דתית
באשר היא". יש החל מקוראים בכף היד דרך אנשים שמתקשרים לכוחות מגלקסיות
רחוקות, רפואה אלטרנטיבית, אורח חיים, ניסיון לחזור אל הטבע, אכילת אוכל מודרני-
הכל תחת מטריית הניו אייג'. יש הרבה שרואים בתופעה ככת ומתייגים באופן שלילי. היא
הגיעה לישראל בזכות מהחברה האמריקאית ומתנועות המחאה של שנות השישית. המאמר אומר
איך בכפיפה אחת אפשר לראות אנשים שמתאפיינים בחשיבה רציונלית וגם בחשיבה דתית. הוא
תצפת על שאמניזם בישראל, הוא השתתף בטקסים וראיין אנשים. אחת הטענות המרכזיות הוא
שאותם אנשים רציונליים מפתחים מנגנון של השהיה, הם משהים את החשיבה ולא מבטלים
אותה. הם לעתים מפעילים מנגנון רציונלי ולעתים מפעילים את החשיבה להלא
רציונלית. הוא אומר שיש טקס מעבר עם 3 שלבים שכל אדם ציין את השלבים האלה. כיצד
אנשי מידע הופכים לשותפים פעילים בטקסי השאמניזם.
כניסה
משבר ותחושת נזקקות לעזרה וחיפוש בעולמות הדת. לפעמים דווקא אנשים שיש
להם ואין משבר והם צריכים עוד משהו, אז הם מחפשים משמעויות ומחפשים אירועים
חברתיים. הם מגיעים לאירוע וחשדניים לגבי התכנים ולא מסכימים עם התכנים אבל נהנים
מהחוויה שהיא סוחפת בתחושות ובחווייתיות ומבינים שכנראה יש שם משהו.
שלב שני
מחפשים אכסניה מדויקת בשבילם. טועמים קצת מהויפסנה, הולכים לאשראם במדבר, הולכים לפסטיבלים. אותו אדם עובר תהליך של חברות ולמידת השפה, למשל
"זרימה" שבאה מאידיאולוגיות של הניו אייג' שאומרת שהחיים הם זרימה.
דוגמה אחרת היא הדיבור על היקום כעוד ישות או כוח על טבעים שמכתיב התנהגות או דרך
חשיבה "היקום מדבר אליי", מייחסים אישיות לאותו כוח על טבעי. האדם גם
לומד על סמלים, למשל סמל ה"אום" מהודו. מפתח פרקטיקות שונות.
מיזוג
האדם מצא את האכסניה שהוא רוצה להשתייך אליה. הניו אייג לא מחייב
התמסרות טוטלית בשונה מהדת. הוא פועל באכסניה ומרגיש שייך אבל זה לא מונע ממנו
לשבת במשרד ההייטק ובשעות הערב ללכת לשיעורי יוגה.
הדת היהודית והחברה בישראל
השסע הדתי בישראל: האם הדת
היהודית משמשת כדבק. מאבקים שמתרחשים בין החברה החילונית והחברה הדתית ושואלים האם
החברה עדיין יוצרת משהו אחיד? יש מחאה בירושלים כלפי פתיחת מקומות בשבת והחילונית
מוחים על הכפייה הדתית. לעומת זאת בזמנים קדושים כגון טקסי אבלות יש תחושת אחדות.
מדינת ישראל- יהודית ודמוקרטית: מתח לא ברור, יצור היברידי בין 2 אלמנטם לכאורה מתנגשים. למשל
"יש עתיד" מבקשת לקרוא מחדש על השילוב בין דמוקרטיה ויהדות, למשל
השיוויון בנטל. איך החרדים תופסים את החילונים בישראל? תמר אלאור חקרה את הצומת
בין נשיות ודת והשכלה, נשים בקהילה החרדית. איך החרדים תופסים תופסים את היהודים
החילונים כמתח בין שותפות לבין ניכור. המאמר בין היתר מראה דוגמאות למצב של שותפות
לעומת מצבים של ניכור. טקסי אבלות מאוד מלכדים ומצד שני תחושת ניכור כלפי אותם
יהודים שלא שומרים על מסורת ולא מקפידים על ההלכה.
"תינוקות שנשבו"- אותם יהודים חילונים נולדו לבית
חילוני והם לא בחרו למי להיוולד והם לא עברו את אותה חברות ולכן אי אפשר להאשים
אותם שהם חילונים. האם גישה פטרנליסטית?
שילובים חדשים: קהילות
יהודיות בישראל שיוצרות קריאה חדשה של הדת ושל החילוניות. תופעה בתי מדרש
חילוניים. אנשים שנפגשים כדי ללמוד ביחד בחברותה. למדים את ספרי הקודש היהודים אבל
מנוקדת מבט חילונית. וכיצד להשתמש בעצמה אבל מתוך נקודת מבט חילונית. זה שוב מעלה
את השאלה האם מדובר בשתי קטגוריות סותרות.
סיכום:
·
מהי דת ומהם מרכיבי הדת
·
הפונקציות החברתיות של הדת
·
דתיות וחילוניות
·
תזת החילון וביקורת התזה
תגובות
הוסף רשומת תגובה