שיעור 8:
היום נעסוק במשפחות בתרבויות העולם כאשר הדת ברקע ונוכחת תמיד. שני
השיעורים הקרובים קשורים אחד לשני, אתם נדרשים לקרוא את חומר הקריאה. בשיעור הבא
נדבר על מגדר ואח"כ נראה את התגלמות המגדר בקרב משפחות בעולם.
מיתוסים ומציאות
MACFREE AND HUNTER במצגת
אנחנו מתחילים את השיעור עם טקסט לגבי המיתוסים לגבי מהי משפחה, משפחה
אידאלית, כיצד צריכה לנהוג ומה אמור להיות נוכח בה. בנתונים הסטטיסטים יש פער בין
המיתוס למציאות.
השוואה בין סוגי משפחות בעולם
אנתרופולוגיה של משפחות- יתרונות
זה מאפשר השוואה, לראות דגמים שונים של משפחות בתרבויות שונות, ייחודן,
וזה מאפשר לבחון באופן ביקורתי על התרבות שלנו. אנחנו יונקים את התפיסה לגבי משפחה
בתהליך התירבות. התפיסה של דברים הברורים מאליהם זוהי נורה אדומה. איך התרבות
והתפיסה מתמסדת בנו עד כי אנו חשים כי משהו טבעי וברור מאליו. דרך לימוד תרבויות
אחרות אפשר לראות שאין דגם ברור מאיליו לגבי מה זה משפחה.
אלפרד רדקליף בראון
·
אנתרופולוג בריטי
·
מהוגי הגישה הפונקציונליסטית
·
ביצע עבודת שדה באיי אנדמן ובאוסטרליה
·
התמקד בחקר המשפחה ושארות ושאל שאלות לגבי תפקידיה החברתיים
טען שאם נצליח לפענח את סוג היחסים בין בני הזוג לבין בני הזוג
לילדיהם. נוכל להסיק גם על טיב היחסים והפונקציות השונות בחברה הכללית. למשל ברמה
הכלכלית משליך על חלוקת התפקידים החברתיים בהקשר של כלכלה.
מגזר חרדי- מנסה
להבין את מערכת השידוכים והנישואין בחברה החרדית. דרך המערכת, איך מתפקדת, קבלת
החלטת ואיזה דמויות, איך מקטלגים נשים וגברים, כל השאלות תורמות להבנת המגזר החרדי.
אם אישה מוקטלגת כשידוך טוב בגלל יחוס או כי היא אישה טובה, מכך למדים על ההירכיה
של משפחות באותו מגזר, על התפקידים החברתיים של נשים, וכל זאת רק מלהתמקד במערכת
השידוכים.
"החרדים"- של אמנון לוי.
נישואין ויחסי מין
הבילנד טוען שמוסד
הנישואין הוא גלובלי כלומר נמצא בכל תרבות בעולם. מוסד הנישואין הוא הכרה חברתית
ומשפטית בזוגיות וביחסים אינטימיים בין שני אנשים. הפיקוח החברתית על יחסי המין
מאפשר לשלוט בין מתחים חברתיים וכל מיני אינטריגות וכל מיני אנשים שרצו להיות ביחד,
דרך המוסד החברה מחליטה למי מותר לבצע יחסי מין ולמי אסור וגם מתקינה הנחיות
ברורות לגבי יחסי המין.
בתמונה- מיטה זוגית של בני
הזוג שעומדים להתחתן, האורחים משליכים על המיטה סוכריות ופרחים וגם כסף, החברה נותנת
גושפנקה חברתי ליחסי המין ומתערבת במיטה של בני הזוג, מאחלת להם בהצלחה ושדרך
המיטה יצמחו דברים טובים. הכילה אומרת שזה מביך אותה ההתערבות הזו, זה מראה את
החיבור בין החברה לבני הזוג ויחסי המין שלהם.
התקשרות זוגית בקרב הנאיארים בהודו
קסטה היא מערכת מעמדות בחברה ההודית. יש מעמדות שמסודרים על גבי סולם
שבראשו יש את הבהמנים ובתחתית הסולם נמצאים ה"אסורים למגע". לכל קסטה
תפקיד מוגדר וזו מערכת מעמדות ברורה. הנאיארים הם בעלי אדמות ולוחמים בדרום מערב
הודו, ויש בה 3 סוגי התקשרות זוגית בין נערות ונערים.
ראשונה- כוללת סיטואציה שבה
נערות צעירות ונערים צעירים נפגשים אולי בפעם ראשונה לביצוע של יחסי מין. זה
מתקיים מס' שבועות לפני הווסת הראשונה שלה. במסגרת ההתקשרות הנערה בוחרת גבר או
נער מסוים מהקסטה שלה ומחויבת לקבל אישור מקרב שארי הבשר שלה, והם בוחרים או
מסכימים עבור הבחירה עם איזה גבר מהקסטה היא רוצה לבוא במגע מיני. זה טקס לכל דבר.
יש כריתת ברית שנמשכת מס' ימים שבו יש להם גושפנקה לבצע יחסי מין. אין להם אחריות
מלבד במידה שהנער ימות במשך ימי חייו היא מחויבת להתאבל עליו. זה טקס מעבר עבור
הנערה ולא עבור הנער שמסמל את כניסתה לעולם הבגרות.
התקשרות שנייה-
התקשרות שונה מהראשונה, בכך שהגבר במשך שנה מחויב להביא לה מתנות, והוא 'זוכה'
ליחסי מין בעקבות אותן מתנות, אולם אין היא הופכת לשפחה והוא לא מחויב לה כלכלית.
התקשרות שלישית- תוצר
לוואי לעובדה שאין אמצעי מניעה ויש הריון, אחד הגברים שאתם ביצעה יחסי מין חייב
לקבל באופן פורמלי ולהכיר באבהותו. במסגרת ההתקשרות הזו הוא מחויב להביא מתנות
ליולדת ולמיילדת, אולם אין הוא מחויב כלכלית. הילד באחריות המשפטית של האב אולם
הוא לא מכריע לגבי החינוך של הילד והם גם לא חיים יחדיו, ומי שמכלכל את הנערה והילד
הם האחים שלה, למרות שילד באחריות המשפטית של האב.
אנו למדים מדוגמה זו-
1. היבט כלכלי- קשרים
שאין תלות כלכלית בין האישה והגבר. האם תלויה במשפחה שלה ולא תלויה בגבר, אין
התחייבות כאן.
2. פיקוח על יחסי המין,
החברה מפקחת על יחסי המין. ב 3 המפגשים הראשונים הדגש הוא על יחסי המין ותו לא.
סוגי
משפחות ונישואים בתרבויות השונות
אנדוגמיה-
כל
המושגים שנלמד עכשיו מהשפה היוונית.
בנויה מ
2 מילים אנדו –פנים, גמיה- חתונה/נישואין. נישואין בתוך קבוצה מוגדרת. גבר ואישה
בוחרים להתחתן בתוך קבוצה מוגדרת. זה לא משתמע לנישואין בקרה ראשונה, אבל אפשר
למצוא נישואין בין בני דודים מקרבה ראשונה או שנייה. נישואין בתוך קבוצה חברתית גם
נקראים אנדוגמים, זאת אומרת בלי קשר דם, למשל קיבוצים שגם נקראים קבוצה חברתית
מוגדרת.
אקסוגמיה
אקסו-
החוצה, גמיה- נישואין
נישואין
מחוץ לקבוצה. לא בין שכבות גיל שונות בקיבוץ אבל בין מישהו מקיבוץ מסויים לבין
מישהי מקיבוץ אחר או יישוב אחר. בימי הביניים התמשו בנישואין כדי לקדם בריתות
כלכליות ופוליטיות.
מונוגמיה-
מונו-אחד, גמיה- נישואין.
נישואין
בין שני פרטים, מבנה מוכר בחברה המערבית. ברוב החברות המערביות בעולם זו השיטה
היחידה שמוכרת. כדי שנשאל שאלות ביקורתיות לגבי יחסי המין בחברה המונוגמית, האם גם
הם מונוגמיים? כיום המדיניות יותר מתירנית לפני וגם במהלך הנישואין (בגידות).
פולי
(הרבה) גמיה- ריבוי של בני זוג.
בחברה הפוליגמית אפשר למצוא שני סוגי משפחות.
פוליגניה- מורכבת מפולי וגניה (נשים). סוג משפחה שיש גבר אחד והרבה נשים או
יותר מאישה אחת. זה נמצא בחברות חקלאיות ויש טיפול בבעלי חיים בין היתר. דוגמאות:
חברה הטארקנית בקניה- יש בה אמירה ש"אם תדע את מס' העדרים שיש במשק בית תדע
את מס' הנשים המבוגרות שיש באותו משק בית". זאת אומרת גזירה שווה. ריבוי נשים
שווה יותר ידיים עובדות שווה עלייה בהכנסה. היבט כלכלי. כשהגבר נושא יותר מאישה
אחת, יש לו כח עבודה ששווה תפוקה רבה יותר ומכניס לכיס יותר כסף. מוהר=
סכום כסף שגבר או משפחתו צריכים לשלם למשפחה של האישה. זאת אומרת שזה כמו השקעה
כלכלית. זה מצלצל קשה מכיוון שיש כאן חיבור בין אישה לעבדות.
עוד דבר
לגבי החברה הקארקנית- לנשים יש עצמאות
חברתית וכלכלית מסוימת, זאת אומרת שלא בהכרח גרות במשותף לגבר שלהן ונשותיו, אלא
בבית שלהן עם ילדיהן. לגבר יש סמכות עליונה בבית אולם עיקר הנטל לחינוך הילדים הוא
על האישה.
פוליגניה
בחברה הנאנדית בקניה המערבית
רועים
נוודים וחקלאים- עבודת אדמה ועם
בעלי חיים- צריך כוח עבודה.
בחברה
הנאנדית הרכוש בידי הגבר, הירושה ניתנת רק לזכרים שמתחלקת שווה ושווה ביניהם.
מה קורה
אם אחת מנשותיו חשוכת זכרים? ילדיה
לא יזכו לירושה ובטחונה הכלכלי בספק. אישה כזאת זכאית לנערה צעירה בשבט ולהתחתן עם
אותה נערה. הנערות שסטו והולידו ילד מחוץ למסגרת הנישואין הן המיועדות לתפקיד זה
כי יש עליהם סוג של כתם וההזדמנות היחידה שלהן להתחתן היא עם אותה אישה מבוגרת.
במסגרת זו אין מחויבות ליחסי מין, אלא רק שהיא תוליד בן זכר. אגב אותו גבר רק
מתקשר אתה באמצעות יחסי המין ואין לו זכויות או מחויבות. הבעל ממין זכר צריכה
להתלבש כגבר ולהתנהג כגבר, ובכך היא זכאית לחוש בשוויון עם גברים אחרים בשבט.
זה
מנגנון של ירושה ופיצויים חברתיים.
פוליאנדריה
·
ריבוי גברים.
·
מדובר במשפחה שכוללת יורת מגבר , פולי-הרבה, אנדרס- גבר.
זה די
נדיר ונמצא בד"כ בחברות עם מחסור בנשים. מה המתרחש בחברה כזאת הוא בדיוק
היהפך ממה שמתרחש ממשפחה פוליגאנית ברמה הדמוגרפית, האוכלוסייה מצטמצמת, היקף
האוכלוסייה מצטמצמת.
קטע מסרט
הנשיונאל גאוגרפיק שעוסק בפוליאנדריה החברה ההימלאית..
קטע בסוף
הקטע מדברים על שינויים בעקבות המודרניזציה ומיתוסים על מונוגמיה, עוד משהו
שעוסקים באותו קטע הוא על החינוך.
תגובות
הוסף רשומת תגובה