שיעור 9:
בשיעור
הזה נדבר על מושג המגדר ותפיסות מגדריות.
הערה:
נשמע מס' פעמים את המילה פמיניזם, לעתים היא מעוררת רתיעה, ולמרות שהוא מה שעיצב
אותנו, בכל זאת כדאי להשהות תפיסות שליליות אם יש ולהסתכל מנקודת מבט חדשה.
נשיות
נכונה
פרסומת
מתחילת שנות התשעים בארה"ב:
ראינו
ילדה ורדרדה עם בית ורוד, בית קוטג' חלומי, משחקת עם הדובים מבשלת ומנקה להם.
מה החברה
מצפה מילדות, מה הצבעים הנכונים, מה הצבעים, ומה אמורה לעשות? לסדר את הבית, לנקות
להאכיל, לגהץ והכל במרחב הביתי, והאימא נותנת לה חיזוק על ביצוע נכון של התפקידים.
מה חסר? בן. הצבעים היחידים הם צבעי ורוד פסטל. מדוע הכל בתוך הבית בכלל? הקריינית
אומרת שהבית מאפשר לה להתפתח. כלומר הבית הוא מקומה של האישה.
מגדר:
ג'נדר- תפיסות חברתיות שיש בכל תרבות כלפי המין הביולוגי. היותך זכר או
נקבה, זה ביולוגי, והתפיסות החברתיות לגבי איך צריך לחשוב להראות להתלבש, המשמעות
החברתית שאנחנו יוצקים למין הביולוגי.
התפיסה
המגדרית מספקת חשיבה דיכוטומית. זכר ונקבה, גבר ואישה, הפמיניסטיות טוענות שהתפיסה
המגדרית מעלה על פני השטח את ההיררכיה שיש בכל חברה וחברה בין גבר ואישה, הגבר
העליון ושולט בנשים. באקדמיה חוקרות וחוקרים רוצים לבחון תרבויות שונות ולראות אם
אפשר גם אחרת, כמו משפחות שיש יותר ממבנה משפחתי אחד. האם בכל חברה וחברה הגבר
הוא השולט? האם העניין המגדרי מולד או נרכש בתהליך התירבות.
מרגרט
מיד : אנתרופולוגית,
תלמידתו של פרנס בועז (רלטביזם תרבותי- כל תרבות לפי מאפייניה המיוחדים).
היא
הגיעה לאקדמיה בשנות ה- 30, פרנס בועז שכנע אותה להישאר באקדמיה. היא נסעה לבדה
בעולם בסמואה ובגניה החדשה בתקופה בה נשים לא נסעו הרבה לבדן בעולם. היא ביצעה
מחקרי שדה, וגם הוגה מרכזית של גישת תרבות ואישיות.
גישת
תרבות ואישיות: בוחנת את השפעת התרבות
על האישיות של האדם הפרטי. הגישה הזו מתכתבת עם גישות פסיכולוגיות למשל פרויד
והתפתחות אישיות האדם. פרוטיד אמר שבאישיותו של כל אדם ואדם 3 חלקים. איד, אגו,
וסופר אגו.
מה
שאנתרופולוגים רצו לבחון הוא האם אנשים בתרבויות שונות מתפתחים בדיוק באותו אופן.
פרוטיד אמר שזה עניין ביולוגי שזה נוצר בכל אדם ואדם. אז אותם אנתרופולוגים בגישת
תרבות ואישיות רצו לראות את המאפיינים הייחודיים של התפתחות האישיות בגלל שאדם
נולד גם לתוך תרבות מסוימת ולמד מינקות מה הוא מיהו ואיך אמור להתנהג. הם שמו דגש
על הילדות, איך ילדם למדים להתפתח ואיך האישיות שלהם נוצרת במהלך הזמן עם המגע
שלהם עם החברה.
1. האם התפיסות המגדריות האמריקאיות הן כלל עולמיות, האם מולד או נרכש?
2. האם
נולדים אן שהחברה והתרבות מלמדות אותנו?
חלק מאוד
חשוב מאוד חשוב של תפיסת העולם של מרגרט איד שהיא רוצה ללמוד מהשבטים לא כדי לשפוט
אותם אלא כדי לחזור אח"כ לחברה האמריקאית ולהגיד שמה שמתרחש זה לא ברור מאילו
אלא אפשר גם אחרת, כלומר רצתה דווקא לשפוט את תרבותה שלה ולא את תרבותו של האחר.
"מין
ומזג בגינאה החדשה"/ מיד
שלוש
תרבויות שונות מבחינה מגדרית למרות הקרבה הגאוגרפית שלהן:
בקרב אלו
שחיו על ההר -
1. שבט
הארפאשים: זיהתה תרבות נשית, כלומר
שגם גברים וגם נשים נהגו כפי שנהגו נשים באותן שנים אז בארה"ב, עסקו בטיפוח
הגוף, טילו בילדים, דגלו בשלום, בעדינות וברוגע, ניהלו ביניהם מערכת חברתית של
מתנות, כשהייתה מחלוקת בשבט פתרו אותה בעזרת טבעות, היו מעודנים ולא תחרותיים.
2. שבט המונדוגרמרים:
תרבות גברית דווקא, הם היו יושבי נהר. עסק בין היתר בציד של גולגלות והיא גם טענה
שהם עוסקים בקניבליזם, ההתנהגות גם של גברים ונשים הייתה אלימה ואכזרית, מאוד
תחרותית, עסקו מעט בטיפוח, ולכן היא הגדירה אותה כגברית.
3. הצ'אמבלים:
ישבו באזור האגם, שם היא כינתה את זה החלפת תפקידים מגדריים, גברים התנהגו כמו
נשים בחברה האמריקאית של שנות ה 30, ונשים התנהגו כמו גברים בחברה האמריקאית של
שנות ה 30. דוגמה: הנשים היו הדייגות, בנו מלכודות ועסקו בכל העבודות מחוץ לבית.
הגברים ישבו בבית וטיפחו את גופם, גילפו מסכות, סירקו תסרוקות, תפרו מלבושי חג,
ועוד אלמנטים "נשיים". "החלפת תפקידים חברתיים".
אנו
למדים מכך שהתפיסות המגדריות הן משהו שמתעצב במהלך החיים. בחברה האמריקאית זה כך
ובגינאה החדשה זה אחרת. זה יוצר ניתוק בין המין הביולוגי לבין המשמעות שהחברה
מעניקה לאותו מין ביולוגי. היא גם שמה לב שבכל תרבות ותרבות יש אפשרות לחנך את
הילדים והילדות הצעירים להתנהגות המינית/מגדרית הנכונה אם בעזרת עונשים ואם בעזרת
חיזוקים חיוביים. אגב המחקר של מיד הכה גלים בנות השלושים בארה"ב שאנשים מהאקדמיה
ומחוצה לה גילו שאפשר לנהוג ולקרוא אחרת את המציאות החברתית.
"הקימונו-
בניית הזהות המגדרית ביפן המודרנית"/ עפרה גולדשטיין גדעוני
איך
שינוי חברתי משמעותי מתגלם בחלוקת התפקידים המגדרית ובשליטה בעיצוב גופה של האישה
פרופסורית
באונ' ת"א עוסקת שנים רבות ביפן מגדר וחברה יפנית, המאמר מתבסס על הדוקטורט
שלה, ושואלת "איך שינוי חברתי משמעותי מתגלם בחלוקת התפקידים המגדרית והשליטה
בעיצוב גופה של האישה?"
בואו
נפרק אותה לחלקים:
עסקה
בניתוח היסטורי ועכשווי של המציאות ביפן:
1. היא
טענה שהחברה היפנית עברה תהליך של התמערבות בעיקר בתקופת מיי ג'יי מ 1868-1912,
ובמהלך תקו' זו יפן עיצבה מחדש זהותה כיפן חדשה ומערבית. גדעוני ביצעה תצפית
משתתפת במשך תקופה ארוכה, עבדה במכון יופי ששייך לאולם חתונות, מעבר לכך ראיינה גם
מומחים לקימונו בביה"ס שמלמדים את פרקטיקת עיצוב ולבישת הקימונו.
2. היא
הראתה שאת הקימונו לובשות נשים באירועים חשובים וחגיגיים
שיש
אנשים שמומחים לעניין הקימונו, שהם יודעי סוד, שיש בידיהם ידע שנחשב יקר וחשוב.
3. וגם-
שנשים לובשות את הקימונו זה מעצב את גופם כמו אריזת מתנה בצורה של גליל.
עפרה
רוצה להגיד לנו שדרך המחקר על
הקימונו אפשר ללמוד הרבה על התפיסות המגדריות של החברה היפנית, ובעיקר בתקופה
שהחברה היפנית חווה שיוני משמעותי. היא אומרת שדרך הלבוש ודרך התסרוקות אפשר ללמוד
על חלוקת התפקידים המגדרית, במאמר היא מדברת על זה שגברים שינו את התסרוקות והלבוש
שלהם לפי צו האופנה המערבי בעוד שנשים שבכלל קיצצו את שערת כמו נשים בחברה המערבית
זכו לביקורת קשה ובשלב מסוים אף היה חוק שמנע מהן לבצע תספורות מערביות.
גברים
מצפים מהם בחברה היפנית להיות רציונליים פעלתניים ונאורים ולבושים בסגנון מערבי,
ונשים מצפים מהן להיות רעיות טובות ואימהות פיקחות ולבושן אמור להישאר מסורתי. הקימונו
המסורתי הפך להיות מייצג של המסורתיות היפני, ובתקופה שהיא מאוד שברירית, ובתקופה
שהחברה היפנית חווה מאוד משמעותית של תזוזה לעבר המערב, הנשים היפניות הפכו להיות
משמרות של מסורת היפנית, ולכן עליהם להקפיד על לבוש ומראה מסורתי, זאת אומרת שדרך
גופן של הנשים ודרך תפקידי המגדר של הנשים המסורת היפנית נשמרת.
המגדר
השלישי
המגדר
השלישי בנפאל- תעודות זהות של המגדר השלישי, 2007
מנפץ את
הדיכוטומיה של נשים וגברים, נקבות וזכרים. כולל בתוכו אינסוף זהויות שמשלוב בין
נשיות וגבריות, בין מיניות נשית למיניות גברית, ואפילו בין הגוף הביולוגי של
גברים, לגוף הביולוגי של נשים. בשנת 2007 הממשל בנפאל החליט להכיר במגדר השלישי,
ומאז אפשר לספק ת.ז לאותו מגדר שלישי, שאותו אדם כבר לא הבחירה שבין זכר או נקבה,
אלא שיש לו את האופציה של להיות המגדר השלישי.
דוגמה נוספת בהקשר של מגדר שלישי, סדרה
דוקו שעוסקת ב"מושה" מגדר שלישי במקסיקו, טרסנסקסואלים, היחס שמקבלים
במקסיקו וכיוצא בזה.
מגדר
ומשפחה- התגלמות הסוגיות המגדריות בקרב משפחות שונות:
-משפחה פטריארכלית (פאטר-אב, ארכ-שלטון): משפחה
שבה ישנו משטר אב, סמכותו במשפחה היא העליונה ותחת מרותו נמצאים האישה, הילדים
והרכוש."
מקרה של
חלוקת תפקידים ברורה ודיכוטומית, גבר, אישה, הגבר שולט. מקור המילה FAMILY, מקורה במילה "פמלייה" מרומא, שמשמעותה שכלל העבדים שייכים לאדם אחד. אנחנו כבר רואים שגם
ברומא העתיקה הייתה משפחה פטריארכלית. מוסד זה מנציח את האי שוויון מכיוון שברור
מי שולט ומי נשלט ולמי לעתים אין זכויות בכלל. פמיניסטיות שונות טוענות שהשליטה
הפטריארכלית במשפחה נעשית בין היתר באמצעות חלוקה של הספירות:
-הספירה
הביתית "הנשית"- הזנה, הבעת רגשות, מסירות. זה גם קשור לפרסומת שרינו
בתחילת השיעור. האישה נמצאת ומתפתחת בבית. מסורה לבעלה ולילדיה בבית.
-הספירה
הציבורית "הגברית": קשיחות, רציונליות, תחרותיות, פעלתנות, הגברים
מפרנסים, שולטים ובעלי המילה הפוליטית. הגברים זוכים ביוקרה והנשים לא זוכות
ביוקרה.
גולדה
מאיר ראש הממשלה לשעבר, הפכה לדמות
פוליטית דומיננטית בספירה הציבורית. היום אגב לא אומרים בעברית ממשלה אלא ראשת
הממשלה. היא כדי לגשר על הפער שהיא לא בבית, אמרו עליה שהיא הגבר היחיד בממשלה.
הגדירו אותה כ"גבר עם ביצים".
מגדר
ומשפחה גרעינית:
שלוש
הגדרות-
הסוציולוג
פרסונס- "[משפחה גרעינית]
זוג הורים וילדיהם התלויים בהם, החיים במשק בית המתקיים משכרו של האב- הבעל"
(PARSONS). שם דגש ומסביר שהמפרנס היחיד הוא האב
הבעל, דרך ההגדרה אב בעל קולטים את יחסי הכוח במשפחה כשהאב בעל הוא השולט.
מודוק: "זוג הורים הטרוסקסואלים מבוגרים שיש בניהם הסכם חוזי ופורמלי
במסגרת החוק, ילדיהם הם ביולוגים, שנולדו כתוצאה מיחסי המין, וההורים הם האחראים על
חיבורם וגידולם, תוך כדי קיום משק בית המספק למשפחה את צרכיה" (MURDOCK). הדגש כאן הוא על מס'
דברים:
1. ההורים
הם הטרוסקסואלים- לא ייתכן שבמשפחה פורמלית עם גושפנקה חברתית יהיו למשל 2
אימהות כהורים, הם חייבים להיות הטרוסקסואלים.
2. הילדים
הם ילדים רק שנולדים בעקבות יחסי מין בין ההורים כלומר ביולוגים,ף ילד מאומץ
לא יכול להיחשב כמשפחה גרעינית לפי אותו סוציולוג.
מאז
החברה התקדמה והיום אי אפשר להגדיר סוג אחד של משפחה אלא על סוגים שונים של משפחות
ואני מדברת ספציפית בחברה המערבית. כך נולדה לה ההגדרה של המשפחה הגרעינית לפי
פוגל
ביז'אי:
"התארגנות
לגיטימית של מבוגרים לטיפול בילדיהם וחינוכם" (פוגל-ביז'ואי). לפי ההגדרה הזו
הכל נכנס- כולם יכולים להיחשב כמשפחה גרעינית ובין היתר אימהות יחידניות שמגדלות את
ילדיהן, הורים לילדים שלא נישאו, כל הטיפוסים המשפחתיים.
מגדר
ומשפחה בישראל:
החברה
היהודים בישראל, סוגיות מגדריות:
ביהדות- "ילדים זה שמחה"- כשמרבים בילדים יש אושר, הצלחה וברכה,
כבר שמים לב לעידוד לילודה בדת היהודית. מיתוסים מול נתונים סטטיסטים שמראים
שעדיין בקרב החברה היהודית בישראל בשונה מחברות מערביות בעולם יש יותר ילודה ויותר
גירושים ביחס למדינות אחרות באירופה, כלומר משפחתיות גבוהה בחברה ובתרבות הישראלית.
במאמר של
אורנה פורת/דונת (?) יש מושג חדש שנקרא "פרו-נטליזם".
פרו-נטליזם: "אמונה/עמדה/מדיניות המעודדת ילודה, מרוממות את תפקיד ההורות
ומדגישות את היתרונות שבהולדת ילדים וגידולם." (דונת) החברה היהודים בישראל
היא עדיין פרו נטליסטית, ואם נבחן באופן מעמיק יותר נבין כי היא מעודדת ילודה
ספציפית יהודית, אנחנו מדברים פה על חברה פרו נטליסטית יהודית, מדוע? בדיוק כפי
שניתן להבין בהקשרים אחרים, מצד אחד יש את עניין השואה והרצון לשרוד, ומצד שני
המאבק בין יהודים לפלסטינים והרצון להשיג יתרון דמוגרפי.
רווקות
וזוגות שמסרבים להביא ילדים:
-רווקות
נתפסת כסטייה בשיח הפרו נטלי ובשיח הפטריארכלי בישראל. (מתבססת בין היתר על המאמר
של אורנה דונת)- יש רווקות שרוצות להיכנס למוסד הנישואין או שלא מעוניינות, בין או
כך הרווקות הזו נתפסת כמאיימת, גם על השיח הפרו נטליסטי וגם על השיח הפטריארכלי
בישראל. רווקות שאינן מביאות ילדים לעולם לא תורמות למאזן הדמוגרפי, ולא תורמות
להישרדות היהודית הישראלית, מנקודת מבטה של החברה. ולכן אי תרומה לחברה גוררת שיח
שלילי. מעצם היותן חופשיות, ולא נמצאות תחת מרותו של גבר הן מאיימות על הסדר
החברתי הברור ועל ההיררכיה שבין נשים וגברים, ומאתגרות אותו, ולכן נתפסות כגורם
מאיים. איך ניתן לזהות זאת? זה בא לידי ביטוי באמרות למשל "רווקה זקנה"
קונוטציה שלילית, או "בסוף תמותי רווקה", ששעון החול הוזל ואסור לך
להיות בררנית, והרווקות הוא מצב של הווה מתמשך שאין לו עתיד, ולכן כדי שיהיה לה
עתיד היא חייבת למצוא בן זוג. יש גם ספרות אדירה של עזרה עצמית לרווקות איך לתפוס
בין זוג, איך להשתנות, מה אני עושה לא נכון, התפיסה הרווחת שרווקה חייבת להשתנות
כדי להיות כיתר הנשים.
תפיסה
שלילית נוספת קיימת כלפי זוגות שכן חיים ביחד ובוחרים במודע שלא להביא ילדים
לעולם, ואחת הביקורות הן ש"הם בוגדים בטבע שלהן", הטבע של האישה כך זה
נתפס בתרבות היהודית בישראל הוא להביא ילדים לעולם ומרגע שהיא בוגדת בו היא מכחישה
את היותה אישה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה